חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ב' 2012-2013

ד"ר דוד אסף

ד"ר דוד אסף היה עמית ממשק במנהל סביבה ופיתוח בר-קיימא במשרד הכלכלה, לצד המנהל מר דורון אברהמי. כיום דוד עובד כמנהל תחום סביבה בתעשייה במינהל סביבה ופתוח בר- קיימא, במשרד הכלכלה.

לדוד תואר ראשון בכימיה ומדעי הסביבה ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בתכנית ללימודי הסביבה. במסגרת הדוקטורט דוד בחר לחקור בתחום המשלב את שניהם, בכימיה אטמוספרית, באוניברסיטה העברית. מחקריו התמקדו באספקטים שונים של מזהמי אוויר. לאחר הדוקטורט, דוד עסק במחקר אקדמי במכון ויצמן במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה כפוסט-דוקטורנט והתמקד באינטראקציות אטמוספרה- ביוספרה ושינויי אקלים.

במסגרת פעילותו במשרד הכלכלה דוד קדם, בין היתר, את הנושאים הבאים:

תמיכה ושיווק טכנולוגיות ישראליות להסתגלות לשינויי אקלים בארץ ובעולם – בהמשך להחלטת הממשלה מס' 474 שהתקבלה ביוני 2009 , גובשה תוכנית פעולה לאומית לנושא ההסתגלות לשינויי האקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה. במסגרת תוכנית זו דוד איתר את התעשייה החולשת על התחומים העוסקים בהסתגלות לשינויי אקלים. דוד קידם נושאים אלו על ידי זיהוי ידע וטכנולוגיות ישראליות אשר הוצגו במסגרת ועידת האקלים בוורשה בנובמבר 2013 כאמצעים להתמודדות עם השלכות שינוי האקלים. בהמשך פרויקט זה שימש ועדה בין משרדית אשר ששמה לה למטרה לקדם ולשלב את מדינת ישראל במרכז הטכנולוגי לאדפטציה לשינויי אקלים של האו"ם (CTCN).

גיבוש תכנית לאומית לפיתוח תעשיות מבוססות גז טבעי  – בהמשך לגילויי מצבורי הגז הטבעי לחופי מדינת ישראל, דוד קידם מחקר אשר בחן אפשרויות לפתח ולעודד מגוון התעשיות התהליכיות המבוססות גז טבעי. במהלך המחקר נבחן ההיבט של שימוש בגז הטבעי כחומר זינה עבור התעשייה הכימית ובנוסף נבחן פוטנציאל השימוש בגז לצרכי אנרגיה בתעשייה. דוד ריכז עבודה זו באמצעות עבודה משותפת עם חברות ייעוץ. העבודה ממשיכה לבחון בימים אלו את ההשלכות הכלכליות על גידול היצוא כתוצאה של שימוש הגז כתשומת אנרגיה. מסקנות העבודה משמשות וישמשו לצורך גיבוש מדיניות לאומית בנושא זה.

בחינת השפעות הרגולציה של החקיקה הסביבתית על התעשייה – משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה מעוניינים לבחון את ההשפעה הכלכלית של חוקי סביבה על התעשייה. דוד קדם שיתוף פעולה זה מטעם משרד הכלכלה במטרה לבחון וללמוד לשם התווית מדיניות, את ההשפעות הללו ע"י קיום סקר למפעלים אשר ייבחן את התייעלות סביבתית שלהם של עלות מול תועלת.

כתיבה ופרסום של מדריך פיתוח בר קיימא לעסקים – מטרתו של המדריך היה לעודד ולהדריך תעשיות ועסקים, במיוחד ארגונים קטנים ובינוניים בגודלם, לפתח וליישם מערכת ניהול סביבתי שעומדת בדרישות של ISO14001 הדוגלת בפיתוח בר קיימא. ארגונים רבים יצאו נשכרים מהאפשרות שתהייה להם מערכת ניהול סביבתי רשמית.

ניתוח מחזור חיים של התעשייה –  דוד פעל במטרה לקדם ולהטמיע את מתודולוגיית –Life Cycle Assessment, (ניתוח מחזור חיים סביבתי).   ה – LCA בוחן את שלבי המוצר לכל אורך חייו – משלב כריית חומרי הגלם ועל ידי כימות כל האנרגיה והפגיעה בסביבה בכל תהליך חיי המוצר. כך מפעל או חברה יכולה לקחת בחשבון תופעות לוואי של מדיניות היצור השימוש וההשלכה של המוצר והפסולת הכרוכה בו ע"י ניתוח כמותי של התהליך. בדרך זו קל יותר לזהות כשלים במהלך מחזור חייו של המוצר ואיזה אופן ניתן למלא את אותו תפקוד בדרכים חלופיות.

חוק רישוי ירוק – בהמשך להחלטת ממשלה מס' 708 של הממשלה מיום 25 באוגוסט 2013 בנושא טיוב, תיאום ושיפור הרגולציה הממשלתית, החלטה מס' 3768 מיום 23 באוקטובר 2011 בנושא תכנית לאומית לצמיחה ירוקה ולהודעת ממשלת ישראל במסגרת מסמך התחייבויות להצטרפות לארגון ה-OECD, מוצע לפעול לשם טיוב הרגולציה הסביבתית וקידום צמיחה ירוקה באמצעות קידום חוק רישוי סביבתי משולב. דוד קדם ופעל יחד עם המשרד להגנת הסביבה לקידום הצעת החוק. נמצא כי ניתן לטייב את הרישוי הסביבתי ולתת הגנה טובה על הסביבה, באמצעות שינויים שישפרו גם את המענה לצרכי התעשייה. על הצורך במתן וודאות ושקיפות לתעשייה ניתן לענות באמצעות איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שייבדק ויינתן על-פי לוחות זמנים ברורים ומחייבים ולפי קריטריונים ברורים המבוססים על מתודולוגיית אסדרה סביבתית של פעילויות יצור הנהוגה באיחוד האירופי.

מרכז ידע לצמיחה ירוקה– אחד מהחסמים המרכזיים לצמיחה ירוקה, הוא מחסור בידע מקצועי בתחומים מקצועיים הנוגעים להתייעלות סביבתית בתעשייה ולמדיניות ציבורית המעודדת התייעלות כזו. לשם כך נדרש להקים מנגנון אשר יאפשר איסוף והנגשה של ידע מקצועי בתחום זה. מטרת המנגנון לקשר בין המערכות העוסקות בנושאים אלו בממשלה, באקדמיה ובתעשייה ולאפשר התאמה של הנהלים המיטביים (Best Practices) מן העולם לצרכי התעשייה הישראלית. במסגרת תפקידו דוד קדם ועבד לצד עמיתי ממשק ד"ר אוהד קרני וד"ר אלה מט על המלצה להקמת גוף כולל: מבנה רצוי, אופן פעולתו ותפקידיו, משאבים דרושים וממשקים ארגוניים ומקצועיים של גוף זה מול המגזרים השונים.

מתקני קוגנצריה לתעשייה – דוד קדם יחד עם משרד התשתית הלאומית, אנרגיה ומים אמצעים לאפשר הקמת מתקני קוגנרציה באזורי תעשייה. קוגנרציה או ייצור חשמל והפקה במטרה להשיג ניצול יעיל יותר של הדלק או הגז. ייצור חשמל בדיזל או בטורבינה מתאפיין בנצילות נמוכה ובאובדן חום עקב פליטת גזים וקירור המנועים. קוגנרציה מנצלת מקורות חום אלו וממחזרת אותם לטובת תהליכים תרמיים. כך מושגת נצילות כללית של 65%-85% לעומת 20%-40% בתהליך חד-תכליתי. בנוסף, העלות הכוללת להפקת כוח וחום במערכת קוגנרציה נמוכה מעלויות הייצור בשני תהליכים נפרדים.

הצטרפתי לתכנית באמונה שאוכל לתרום ולהשפיע במגוון נושאים בתחום הסביבה והפיתוח הבר-קיימא בתעשייה ובמשק בישראל.