חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ז' 2018-2017

ד"ר טלי אבנית-שגיא




ד"ר טלי אבנית-שגיא היתה עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה ושימשה יועצת מדעית לאלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע. לאחר שנתה בממשק עבדה טלי כמנהלת מחלקת תכנון סביבתי ורישוי עסקים באיגוד ערים לאיכות הסביבה, נפת אשקלון. היום טלי היא מנהלת שותפה של תוכנית ממשק באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.

לטלי תואר ראשון במדעי הרפואה הבסיסיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי בביולוגיה ממכון ויצמן. במהלך הדוקטורט התמחתה טלי בשיטות של ביולוגיה מולקולרית כדי לחקור את בקרת הביטוי של גנים המתבטאים ספציפית בלבלב, ועסקה רבות בתחום הסכרת וההשמנה. לאחר סיום הדוקטורט עבדה טלי כעוזרת מחקר במעבדה של פרופ' ערן סגל במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן. במעבדה זו חקרה מספר נושאים, ולקחה חלק במחקר פורץ דרך בתחום חיידקי המעי ותזונה מותאמת אישית. בנוסף, טלי היא בעלת תואר מנחת קבוצות מהאוניברסיטה הפתוחה.

כיום טלי היא מנהלת שותפה של תוכנית ממשק.

במסגרת תכנית ממשק קידמה טלי נושאים שונים באשכול משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם האגפים המקצועיים באשכול: 

  • אגף סביבה חקלאית
    • כתיבת מסמך המסכם את ההשפעות הסביבתיות של שיטות טיפול שונות בפרש בעלי חיים (בדגש על פרש פרות) ושימוש בו בחקלאות בארץ ובעולם, תוך היוועצות עם גורמים מקצועיים בנושאים הרלוונטיים ולמידת האסדרה הקיימת בעולם בהקשר זה.
  • אגף מזיקים והדברה
    • קידום הנחיות המשרד בנושא של הדברת יתושים בת-קיימא במקווי מים ברשויות מקומיות במטרה לשמור על מקווי המים, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי שבהם, וכך להקטין את הסיכון למפגע יתושים.
    • איסוף וכתיבה של תשובות המשרד לשאלות שהופנו אליו מטעם ה-OECD בנושא מדיניות הפחתת זיהומי מים חדשים בגופי מים מתוקים. עבודה זו נעשתה בשיתוף עם גורמים ממשרד הבריאות ועם אגף מזיקים והדברה במשרד.
  • אגף מים, שפכים ונחלים
    • למידת שיתוף הפעולה המתמשך בין המשרד להגנת הסביבה ורשויות ניקוז ונחלים בארץ בנושא שיקום נחלים, תוך קיום ראיונות עם ראשי ונציגי רשויות ניקוז ונחלים, ולבסוף כתיבת מסמך מסכם על הנושא.
  • אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים
    • השתתפות בכתיבת פרק התכנון (התמקדות בנושאי בריאות ושטחים פתוחים) בתכנית הלאומית לבריאות וסביבה של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד, ומ"מ ראש האגף.
    • ריכוז ועדת מעקב ובקרה מקצועית לתמ"א 22 (ייעור ויערות). ועדת מעקב ובקרה לתמ"א 22 פועלת כדי להעריך ולאשר את תוכניות הייעור השנתיות של הקרן הקיימת לישראל ואת השפעתן על התכנון המקומי והארצי. המשרד להגנת הסביבה עומד בראש הוועדה, וחבריה הם נציגים של מנהל התכנון, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קק"ל והאקדמיה. תפקיד מרכז הוועדה הוא לקשר בין חברי הוועדה בכינוס ישיבות הוועדה או הסיורים, לרכז את החומר המקצועי הנשלח ואת הפרוטוקולים המסכמים.
    • כתיבת מסמך של אומדן עלויות ועיבוי פארקים מבוססי טבע עירוני לשיפור איכות החיים בעיר, בשיתוף עם ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד ומ"מ ראש האגף. מסמך זה מיועד לקידום הקמת פארקים עירוניים בגדלים וסוגים שונים כתוכנית משלימה לבנייה העירונית הנמרצת הצפויה בשנים הקרובות.
  • קידום של "תו ירוק" למשתלות ומערך הדרכות בנושא: תו ירוק מוענק בשיתוף מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה ומעיד על פגיעה פחותה בסביבה של המוצר או השירות. מטרתו של "תו ירוק" למשתלות היא יצירת סטנדרט של משתלות בעלות מאפיינים סביבתיים ומודעות סביבתית והפחתת ההפצה של מינים פולשים ומזיקים בארץ. לשם עריכת המפרט המחייב של התו הירוק התייעצה טלי עם אנשי מקצוע מהמשרד ושיתפה גורמי מקצוע רבים ומובילים בתחום (בהם אקולוגים, אגרונומים וגורמים מקצועיים שונים ממשרד החקלאות, מרשות הטבע והגנים, מהחברה להגנת הטבע ועוד). קידום של מערך סדנאות בנושא נעשה בשיתוף עם בוגר ממשק, ד"ר עופר שטייניץ, עם ד"ר מרגרטה וולצ'ק מרשות הטבע והגנים, ועם ד"ר אורי פרגמן-ספיר ואיילת קופר מהגן הבוטני בירושלים. קיום סדנאות בנושא יעזרו להטמעתו וליצירת שפה משותפת בין המשתלות (נותן השירות) והגופים העובדים איתם, כמו אדריכלי הנוף, יועצים סביבתיים ומנהלי אגף שפ"ע ברשויות.

הגעתי לממשק כדי להיות חלק מעשייה ערכית וסביבתית ולהשתמש בידע המקצועי שלי ליצירת סביבה בריאה יותר לנו ולדורות הבאים. תכנית ממשק נתנה לי כלים להבנה של דרך הפעולה של משרדי הממשלה, והודות לה התגבש בי הרצון להישאר בשירות הציבורי ולהשפיע בקידום החלטות שייטיבו עם הסביבה והחברה.

ההשפעה של טלי על הסביבה בישראל: כתיבת מסמך הסוקר את ההשפעות הסביבתיות של שיטות טיפול שונות בפרש פרות

במהלך פעילות חקלאית נוצרים תוצרי לוואי רבים (פסולת חקלאית) ובהם כמות גדולה של פֶּרֶש בעלי חיים (זבל, בעיקר מבקר, מעופות ומצאן). כמות הַפֶּרש הנוצר במשקים בישראל מגיעה למיליוני טונות בשנה.
פרש בעלי חיים המפוזר ללא טיפול בשדות חקלאיים כחומר דישון עלול לגרום למטרדי תברואה ולמפגעים סביבתיים רבים, כגון ריח, זיהום מי תהום ועוד.
במסגרת פעילותה באשכול משאבי טבע כתבה טלי מסמך המסכם את ההשפעות הסביבתיות של פרש פרות המפוזר ללא טיפול או לאחר טיפול באחת מהשיטות הרלוונטיות כיום בארץ, וכן סיכמה את ההתנהלות בעולם בנושא זה. מסמך זה מציג מסגרת ברורה למצב כיום, ומאפשר לגבש את מדיניות המשרד בנושא של פיזור פרש פרות לא מטופל בשדות חקלאיים.

Please complete the captcha.