חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ז' 2017-2018

ד"ר ינאי עמיעז




ד"ר ינאי עמיעז הוא עמית ממשק ברשות המים לצד תמי שור, ראש חטיבת האסדרה, ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לצד ערן אטינגר, ראש אגף שימור קרקע וניקוז

כבוגר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, את תחילת מסלולו באקדמיה בחר ינאי לעשות במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר סיום התואר הראשון טס ינאי לנמיביה שבאפריקה ושם עבד במשך מספר שנים כגיאולוג בכיר בחברה בין-לאומית. במהלך תקופת עבודתו בנמיביה התממש גם חלומו מימי התיכון, והוא הצטרף למשלחת שיצאה במסגרת ארגון לחינוך סביבתי הפועל בפרו (CANATURA) כדי לחקור ולסקור את התפוצה והמגוון של מיני הציפורים ואת פעילות הכריתה הבלתי חוקית באגנו של נהר היגואס שבג'ונגל הפרואני.

מאפריקה חזר ינאי לארץ, לתואר שני במכון המים שבקמפוס המכונים לחקר המדבר, המשמש שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך התואר חקר ינאי תהליכים פיזיקליים וכימיים המתרחשים בתווך הלא רווי ובמי התהום, כפועל יוצא של שיטפונות בזק המתרחשים על פני השטח.

ינאי ייעץ מספר חודשים לחברה צ'יליאנית (Fundacion Chile) בתחום ניהול משאבי מים, וחזר למכון המים לתואר שלישי בנושא שיקום גופי מים מזוהמים. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בפירוק חומרי הדברה במי תהום מליחים על ידי סוכנים מיקרוביאליים המאכלסים את הסביבה הקיצונית של מי התהום באקוויטַרד האאוקני, תחת אזור התעשייה בנאות חובב.

במסגרת תוכנית ממשק, פועל ינאי ברשות המים ובמשרד לחקלאות ופיתוח הכפר בתחומים הבאים:

  •  ייזום ובניית קורס לניהול נגר – עם תחילתה של תוכנית ממשק, לאחר שקיים מספר פגישות כדי להבין את נושא ניהול הנגר העירוני, הסתבר לו כי אחד החסמים בתחום הוא היעדר כוח אדם מקצועי, המוכשר לניהול נגר בגישה הנקראת בארץ "תכנון רגיש למים" ומטרתה ניהול הנגר כמשאב. יחד עם ועדת היגוי שכללה את פרופ' אורי שמיר, פרופ' נעמי כרמון, פרופ' ערן פרידלר ואינג' ירון בן ארי, נבנה קורס לניהול נגר שניתן בשלוחת הטכניון ללימודי המשך בקמפוס שרונה בתל-אביב, ונפתח במאי 2018.
  • גיבוש מדיניות והנחיות לניהול נגר עירוני – ינאי מונה לרפרנט מטעם רשות המים בעבודה שהזמין מִנהל התכנון (משרד האוצר), מתוך תפיסה תכנונית המבקשת להתייחס לנגר כמשאב ומטרתה קביעת מדיניות והנחיות חדשות לניהול הנגר במרחב העירוני. מטרת העבודה היא ליצור מסמך לניהול נגר עירוני שיענה על צורכי המשק, כגון צמצום נזקי הצפות, העשרת מאגרי מי התהום, שיפור איכות חיי תושבי הערים (על ידי צמצום תופעות כדוגמת איי החום העירוניים), מניעת הזרמת זיהומים לנחלים ולים, וכל זאת תוך חיסכון כלכלי בתשתיות הניקוז.
  • קידום כתיבת פרק הנחיות לניהול נגר בתמ"א 1 – כדי לעגן הנחיות לניהול הנגר במסגרת חוקתית משתתף ינאי בצוות שהוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיושבים בו גם נציגים מעולם התכנון. מטרת הצוות היא גיבוש הנחיות להכנת נספח לניהול נגר עבור תוכניות פיתוח המוגדרות על פי תמ"א 1 בחטיבת שטחים פתוחים ובחטיבת התשתיות.
  • קידום מיזם שיקום נחל הנעמן – ראש רשות המים, גיורא שחם, קידם מספר ישיבות בהנהגת תמי שור, ונתן אור ירוק להזנקת תוכנית הרשות לשיקום נחל נעמן שסבל מזיהומים שונים, ובראשם העומסים האורגניים שהוזרמו אליו מבריכות הדגים של קיבוצים הסמוכים למפרץ עכו ולמפרץ חיפה.
  • שותף בצוות מטעם רשות המים העוסק בתכנון מערכת החדרה של מי גגות לתת-הקרקע – כחלק מפעילויות הוועדה של רשות המים הממונה על "בנייה משמרת מים", היה ינאי חבר בצוות שתפקידו פיתוח מערכת להחדרת הנגר הנאסף באירועי גשם על שטחי הגגות, הן ישירות למי התהום הן לתווך הלא רווי. המערכת על מרכיביה השונים מיועדת לעמוד בתקינה ולשמש כלי שתפקידו לשמר את המילוי הטבעי לאקוות טרם כיסוי השטח בבטון ובאספלט.
  • קידום מיזמי חלוץ משותפים לרשות המים ומשרד החקלאות – בשיתוף עם בעלי תפקידים ברשות המים ובמשרד החקלאות, מקדם ינאי מיזמים שמטרתם בחינת ההיתכנות של ניהול נגר במרחב העירוני וממשקו עם הנגר שמקורו במרחב שמחוץ לעיר. המודלים הנבחנים הם תוכניות לשכונה בתכנון ותוכניות במסגרת התחדשות עירונית.

תחזיות הלמ"ס הצופות את גידול האוכלוסייה בארץ, יחייבו תהליכי פיתוח שעלולים לבוא על חשבון השטחים הפתוחים והים. תוכנית ממשק היא אחד המנגנונים החזקים ביותר שמאפשרים הטמעה של גישות מדעיות במשרדי הממשלה. הודות להטמעה זו נוכל לשמור על חיוניותם של השטחים הפתוחים, גם עבור שותפינו הטבעיים לאותו מרחב, שעלולים להידרס על ידי תהליכי הפיתוח, אך בעיקר עבורנו ועבור דורות ההמשך שלנו"

ההשפעה של ינאי על הסביבה בישראל: כתיבת מדיניות והנחיות לניהול נגר עירוני

במסגרת תפקידו כרפרנט מטעם רשות המים בפרויקט של מנהל התכנון, גיבש ינאי יחד עם צוות עבודה מגוון את המדיניות וההנחיות לניהול נגר במרחב העירוני. מבין העקרונות השונים, הושם דגש על מניעת הגעת מזהמים הנישאים בנגר אל הנחלים והים, ושימוש במים לתמיכה במערכות אקולוגיות.