חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ו' 2017-2016

ד"ר נעמי בק




ד"ר נעמי בק היתה עמיתת ממשק בחטיבת מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ושימשה יועצת מדעית לאורי צוק בר, סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה. כיום נעמי עובדת כסמנכ״ל אסטרטגיה ובינלאומיות במועצה להשכלה גבוהה.

לנעמי תואר ראשון בהיסטוריה ותארים שני ושלישי בהיסטוריה של המדע מאוניברסיטת פריז 1 (פנתיאון-סורבון). במסגרת לימודי הדוקטורט ומלגות הבתר-דוקטורט שהתה נעמי, בין היתר, במכון האירופי האוניברסיטאי באיטליה, במכוני מקס פלאנק לכלכלה ולהיסטוריה של המדע בגרמניה, וכן תקופה ארוכה באוניברסיטת שיקגו, שם עסקה גם בהוראה לצד פעילות המחקר.

מחקרה של נעמי נסוב על הקשר בין תאוריית האבולוציה ותאוריות כלכליות ופוליטיות. היא פרסמה מאמרים רבים בנושא וספרה, Hayek and the Evolution of Capitalism, התפרסם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת שיקגו.

במסגרת תכנית ממשק קידמה נעמי שני פרויקטים עיקריים:

1. גיבוש תכנית לאומית למניעת אבדן מזון – דו"ח מבקר המדינה מ-2015 הצביע על השלכותיה הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של בעיית אבדן המזון בישראל. מחד גיסא, אחוז ניכר מן התוצרת החקלאית הטרייה אינו מגיע לכדי צריכה בשל סיבות שונות הקשורות לחוסר כדאיות כלכלית (כאשר עלויות הקטיף גבוהות ממחיר המכירה), לבעיות איכות הקשורות לסטנדרטים (נראות, צבע וכדומה) או לאחסון לא נכון. מאידך גיסא, כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מתון או חמור. נוסף על אבדן מזון בשלבי הייצור, ישנו גם בזבוז רב של מזון בעל ערך תזונתי ובריאותי ברשתות השיווק ובקרב הצרכנים. נעמי עבדה בצוות משולב של משרד החקלאות ומִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) לקידום תכנית לאומית שמטרותיה העברת עודפי ייצור לנזקקים והפחתת אבדן מזון בשלבי הייצור והאחסון. בפן הרגולטורי, גיבש הצוות הצעת מחליטים בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, שעיקרה אימוץ יעד לאומי להפחתת אבדן מזון, וכן קידום חקיקה בנושא.

2. עתיד החקלאות 2030: תכנית אסטרטגית לפיתוח חקלאות ישראל– פרויקט הדגל של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה לשנת 2017 הוא מיפוי האתגרים הרבים העומדים בפני חקלאות העתיד, הגדרת היעדים לפיתוח והצעה של דרכי פעולה למימוש התרחיש המועדף. במסגרת פרויקט זה סייעה נעמי בביצוע סקירה של תכניות אסטרטגיות לענף החקלאות במדינות אחרות ובבחינת המתודולוגיות והמגמות העכשוויות, בדגש על פיתוחה של חקלאות בת-קיימא. בין הנושאים שנבחנו, בין היתר באמצעות ועדת מומחים בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ניתן למנות את ההשלכות של שינוי האקלים על החקלאות ועל אספקת המזון, העלות והתועלת הסביבתיות של ייצור מזון לאספקה מקומית (בניגוד ליבוא), אפשרות העצמת החקלאות האורגנית והחקלאות העירונית כפתרון להשפעות השליליות של החקלאות המודרנית והתמודדות עם בעיית אבדן המזון.

הגעתי לתכנית ממשק מתוך רצון להשתתף באופן פעיל בפיתוחה של כלכלה בת-קיימא המשלבת צמיחה כלכלית, קדמה טכנולוגית ועלייה באיכות החיים, עם שימור סביבתי ושימוש מבוקר במשאבים מתכלים. אני מקווה כי בצומת המרכזי בו שובצתי - החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר - יהיה ביכולתי להשפיע על קבלת החלטות ועל אימוץ כלי מדיניות שיובילו לפיתוחה של חקלאות בת-קיימא בישראל.

Please complete the captcha.