חזרה לרשימת עמיתים
מחזור א' 2012 -2011

ד"ר ערן ברוקוביץ'




ערן היה עמית ממשק בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. כיום ערן מרכז בכיר רגולציה סביבתית באגף סביבה ביחידת הנפט של מינהל אוצרות הטבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

לאחר סיום תכנית ממשק ערן הפך להיות יועץ עצמאי למשרד להגנת הסביבה ולשורה של גופים כגון רשות הטבע והגנים, המרכז הביו-אזורי בירושלים וקבוצת המחקר של נחל אלכסנדר.

ערן זכה בתפקיד המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ב-2013 שם היה אחראי לטיב המדעי של תוצרי האגודה, ניהל מספר וועדות מומחים במגוון נושאים וייצג את האגודה בתקשורת ובוועדות מקצועיות. ערן החזיק בתפקיד עד לזכייתו במכרז במשרד האנרגיה שם הוא נמצא היום ומרכז את הרגולציה הסביבתית של קידוחי הגז והנפט.

ערן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בזואולוגיה מאוניברסיטת תל אביב (אותו סיים בהצטיינות יתרה), תואר שלישי באקולוגיה ימית מהאוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותו העיקרי הוא אקולוגיה של דגי שוניות אלמוגים. ערן שהה כשנה באיי שלמה שם עבד הן כביולוג ימי בארגון העולמי WorlFish והן כיועץ מדעי לקונסול הכבוד של ישראל. ערן היה חבר מזכירות בתנועה הירוקה וראה בתכנית ממשק המשך ישיר לראיית עולמו: "כדי להשפיע על תהליכים צריך לפעול מבפנים".

בשנת ממשק ערן קידם, בין היתר, את הנושאים הבאים:

תכנית הפעולה הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים:

מוסכם על הרוב המוחלט של הקהילה המדעית בעולם כי שינויי אקלים מתרחשים כיום באופן מואץ, וכי בנוסף לשינויים איטיים בטמפרטורה יהיו שינויים גם באירועי קיצון כמו גלי חום ושיטפונות. לאור זאת, קבעה הממשלה שיש להיערך מבעוד מועד בכדי להקטין את הנזקים הצפויים לתשתיות, למשאבים ולבני אדם. הכנת התכנית מתבססת על תחזיות אקלים צפויות והשפעתן האפשרית על המשק. משרדי הממשלה השונים התבקשו להעריך את הנזק הצפוי ולהעלות הצעות לקביעת מדיניות. המשרד להגנת הסביבה, האחראי על התכנית, הקים מרכז ידע אקדמי שתפקידו לסייע בסיקור התחזיות, איתור פערי ידע וגיבוש המלצות מקצועיות לקביעת מדיניות. ערן ריכז את תכנית הפעולה הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים, במסגרת תפקידו בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. ערן היה אחראי בין השאר על ארגון פגישות צוותים בין משרדיים, תדרוך צוותי היגוי, ריכוז החומרים המגיעים ממרכז הידע וממשרדי ממשלה אחרים ולבסוף על גיבוש עיקרי התכנית לצורך הגשתה לממשלה.

השפעות סביבתיות של קידוחי הגז הימיים:

חוק הנפט מ- 1952 אינו כולל התייחסות לסוגיות סביבתיות הנובעות מפעילות תעשייה שקשורה להפקת נפט וגז. בנוסף, ישנו מחסור מהותי בכוח אדם מקצועי בתעשייה, באקדמיה ובמוסדות השלטון (מהנדסי קידוח, מפקחים, חוקרי סביבה, גיאו פיזיקאים ועוד). בעיה מהותית נוספת בחוק היא שאין הפרדה בין הרשות האחראית על מתן רישיונות להפקה לבין רשות האחראית על פיקוח, בטיחות וסביבה. המסקנה העיקרית שעלתה מחקירת אסון האסדה של BP במפרץ מקסיקו הייתה כי העדר הפרדת רשויות כזו היוותה גורם מרכזי להתרחשות האסון. על מנת לבחון את הסוגיה בצורה מוסדרת ומעמיקה, יזמה המדענית הראשית סדנה בינלאומית בה יוצגו בין השאר: סקירות נרחבות על תעשיית קידוח הנפט, ידע רלוונטי מהעולם בנושא ההשפעות הסביבתיות האפשריות, רגולציה וחקיקה, פתרונות טכנולוגיים לבעיות סביבתיות ובטיחותיות ועוד. ערן היה שותף לצוות המשרד הדן בהשפעות הקידוחים וגבש את תכנית הסדנה ותכניה.

תכנית ממשק היוותה את אחת ההזדמנויות היותר טובות שלי, כאזרח וכאיש מדע, להשפיע ולייצר שינוי.

עדכונים נוספים

 

 

פרויקטים:

פירסום הנחיות סביבתיות לחברות הגז והנפט (בשיתוף עם הגנ"ס).

 

פרסומים אקדמים:

Cinner, Joshua E., et al. "Gravity of human impacts mediates coral reef conservation gains." Proceedings of the National Academy of Sciences (2018): 201708001.