אורי הוא בוגר תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתואר השני עסק בפענוח מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים גורמי-מחלות, בשיתוף המכון הווטרינרי ע״ש קמרון בבית דגן. את עבודת הדוקטורט ביצע אורי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, שם עסק בפיתוח כלים מתמטיים לניתוח נתוני איכות אוויר, תוך שימוש ברשת גלאים קטנים שנפרשה בשכונת נווה-שאנן בחיפה. במקביל ללימודיו עסק אורי בהנגשת מידע מדעי ככלל, ובתחום הרפואה המונעת בפרט, כחלק מפעילותו בעמותת ״מדעת – למען בריאות מושכלת״.

במסגרת תכנית ממשק קידם אורי את הנושאים הבאים:

1. הערכה מחודשת להיבטים סביבתיים בשימושי אפר פחם בישראל – בתהליך ייצור החשמל בתחנות הכוח הפחמיות בישראל (״אורות רבין״ בחדרה ו״רוטנברג״ באשקלון) נוצרות בשנה מעל מיליון טונות של אפר פחם, המשמש למטרות שונות, בעיקר בתחום הבנייה (בפרט לייצור מלט וכתחליף לחומרי גלם שונים בייצור בטון). בעקבות ההפחתה בשימוש בפחם בתחנות הכוח משיקולי סביבה (הפחתת פליטות מזהמים לאוויר) נדרש המשרד להגנת הסביבה לבחון מחדש את נושא שימושי אפר הפחם בישראל, תוך התייחסות ספציפית לנושא יבוא אפר פחם לישראל כתחליף לאפר הנוצר בתחנות הכוח. מכיוון שלשימוש באפר הפחם משמעויות סביבתיות ובריאותיות שונות, הוכן מסמך מדיניות שבחן את הסוגיה, והמלצותיו התקבלו על-ידי השר להגנת הסביבה. כפועל יוצא, מוביל עתה המשרד הערכה מקיפה לנושא שימושי אפר פחם מישראל, על המשמעויות הבריאותיות והכלכליות של הנושא.
2. הטמעת כלים תומכי-החלטות מתחום חקר הביצועים בעבודת המשרד – כחלק מהצטרפות ישראל ל-International Institute for Applied Systems Analysis עומד המשרד להגנת הסביבה לקראת הטמעת מודלים מתמטיים שיסייעו בתהליכי גיבוש מדיניות בתחום פליטות מזהמים, פיקוח על התעשייה ותהליכים נוספים. כמו כן, ייתכן שיתוף פעולה ביצירת מודל לתחום התכנון העירוני, בהיבטים של אי-פגיעה בסביבה. הטמעת מודלים אלה תדרוש היערכות מצד המשרד, איסוף מידע מגורמים שונים, תיאום בין רשויות וניהול של מאגר המידע המשרדי.
3. זיהוי והטמעה של אמצעים טכנולוגיים חדישים בתחום הפיקוח והאכיפה – כדי לייעל ולשפר את יכולות הפיקוח והאכיפה של המשרד בכלל התחומים (אוויר, מים, רעש, קרינה, פסולת וכן הלאה) נדרשת בחינה של טכנולוגיות חדשות שאינן מיושמות כעת על-ידי המשרד, או שיפור היכולות הטכנולוגיות הקיימות וניצול טוב יותר שלהן. במקרים מסוימים מדובר בטכנולוגיות המשמשות בעולם למטרות דומות – אז עולה הצורך לסקור את הישגיהן הקיימים; ואילו במקרים אחרים מדובר על חשיבה ״מחוץ לקופסה״ – זיהוי אמצעים שאינם משמשים לאסדרה סביבתית והתאמתם לצורכי המשרד.