אריק התחיל בתואר ראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה עם דגש המדעי המוח והמשיך לדוקטורט ישיר בחקר המערכת החיסונית באוניברסיטת תל אביב ובתר-דוקטורט בחקר מערכתי של מערכת החיסון במכון ויצמן למדע.
במסגרת לימודי הדוקטורט, פיתח אריק שיטה בעלת מאפיינים ביולוגיים וחישוביים המאפשרת ניטור של מגוון הנוגדנים הנמצאים בזרם הדם בעזרת ספריות בקטריופאז'ים (וירוסים של חיידקים). יישום השיטה איפשר לאריק לבדוק את היעילות של חיסון שפיתח לשפעת העופות. שימושים אפשריים נוספים כוללים אבחון מחלות ופיתוח חיסונים. במהלך הבתר דוקטורט שלו, שילב אריק עבודה חישובית וניסויית בכדי להבין טוב יותר את המנגנונים העומדים בבסיס תהליכי ההתבגרות של המערכת החיסונית והמחלות האוטואימוניות שנובעות מפעילות לא תקינה של מנגנונים אלה.
במסגרת פעילותו בשנת ממשק במשרד הכלכלה והתעשייה עסק אריק בעיקר בנושאים הבאים:
- גיבוש התכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה – כלכלה מעגלית עומדת בניגוד למצב הנוכחי של הכלכלה הליניארית שמתבססת על מודל של לקיחת חומרי גלם מהטבע, שימוש בהם ליצירת מוצרים ואז השלכת המוצרים לזבל. זוהי פרדיגמה חדשה המאפשרת את השילוב הפרדוקסלי בין צמיחה ושמירה על הסביבה. הכלכלה המעגלית מבקשת לצמצם את השימוש במשאבי הטבע המתכלים על ידי תכנון מראש של מוצרים ושירותים נלווים כך שהשימוש במוצרים יהיה ממושך ככל האפשר, ושבתום השימוש בהם אפשר יהיה למחזרם באופן מיטבי כך ששום דבר לא יגיע לזבל (zero waste). לפי עקרונות הכלכלה המעגלית, תכנון המוצר על שלל היבטיו – החל מתכנון המוצר ועיצובו, עבור בבחירת חומרי הגלם, תהליך הייצור, אופן השימוש והצריכה של המוצר, ולבסוף פירוקו לשימוש חוזר/מיחזור בתום השימוש – ייעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את השימוש בחומרי גלם ראשוניים (בתוליים) ומקורות אנרגיה מתכלים. יש לציין שהמשך הצמיחה של חברות במסגרת הכלכלה המעגלית מחייב פיתוח של מודלים עסקיים חדשים דוגמת מכירת שירותים במקום מוצרים כגון מכירת אור (שירות) שיחליף קניית מנורות (מוצר). אריק הוביל וריכז את העבודה על התכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה, שמטרתה לעודד את התעשייה הישראלית לעבור לכלכלה מעגלית יותר ואף לאפשר לה להיות מובילה עולמית בתחום זה. לשם כך שיתף אריק פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, המועצה לבניה ירוקה, רשות החדשנות, התאחדות התעשיינים ומרכז השל לקיימות ומתמקדת בשלב ראשון בסקטור האריזות, סקטור הכימיה והפארמה וסקטור הבניה והתשתיות. במסגרת גיבוש התוכנית התבצעו סקירות בכל אחד מהתחומים ונערכה סדנת עבודה ושולחנות עגולים בהשתתפות של מעל למאה תעשיינים ובעלי עניין, במטרה להקשיב ולהתרשם אילו פתרונות יכולים לקדם מעבר לכלכלה מעגלית בישראל.
- הקמת מכון המזון הלאומי – כחלק מהחזון להפוך את הצפון לבירת המזון והפודטק של ישראל, הוחלט להקים באזור קריית שמונה מכון מזון בתקציב של 21.2 מליון ₪. תפקידו העיקרי של המכון יהיה לתת שירות לתעשייה ולבצע פיתוח ושדרוג מוצרים או תהליכים בעזרת ריכוז של ידע מקצועי ומכונות שיאפשרו ייצור מדגמי. בנוסף, המכון גם יכיל יכולות מחקר שיאפשרו פיתוח מוצרים ויהפכו את המכון למרכז ידע שימשוך אליו לקוחות נוספים. המכון ישמש גם כמוקד מעבר ידע מהאקדמיה לתעשייה ולהפך. אריק ריכז והוביל את עבודת משרד הכלכלה בהקמת מכון המזון בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות ואגף תקציבים. אריק ריכז את העבודה של משרד הכלכלה על המכון ולשם כך נמצא בקשר שוטף עם הגופים הממשלתיים והאזרחיים הרלוונטים. בכדי להבין את צורכי התעשייה והשירותים אותם נדרש המכון לספק התייעץ אריק עם מומחים ממכוני מזון מקבילים מהארץ ומהעולם, ערך סקר ממוחשב וקיים כנס למעל מאה בעלי עניין מתחום המזון.