בלה היא בעלת ניסיון עשיר באפידמיולוגיה ובבריאות הציבור. את התואר השני והשלישי בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה עשתה בלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בלה עבדה כחוקרת אפידמיולוגיה במרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר ובמכון למחקר של שירותי בריאות כללית.
בתקופת הדוקטורט שמשה בלה מרכזת המחקר מטעם Jerusalem Perinatal Study. היא מילאה תפקיד חשוב ביותר בבנייה ובפיתוח של מערך עבודת השדה, שהיה קשור לגיוס המשתתפים, לפיתוח פרוטוקולים לעבודת צוות הבודקים ועובדי המעבדה ולביצוע ראיונות, וכן עסקה בהכשרת צוותי עבודת השדה (המזמנות, המראיינות, האחיות ועובדי המעבדה) ובפיקוח עליהם. בלה הייתה אחראית לאבטחת איכות הנתונים שנאספו בשטח ולניהול קבצי המחקר. היא רכשה ניסיון בלתי רגיל בביצוע עבודת שדה מורכבת ביותר, ותרמה בצורה משמעותית לאיסוף נתונים מלאים, מהימנים ובעלי תוקף. עבודת הדוקטורט של בלה עוסקת בחקר התפתחות גורמי הסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות, ובוחנת את השפעת הסביבה המאפיינת את החיים העובריים ואת הסביבה המאפיינת את החיים בבגרות הצעירה (ובעיקר הפער שביניהן) על התפתחותם של גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בחיים הבוגרים.
במהלך כל תקופת הדוקטורט עסקה בלה בהוראה של אפידמיולוגיה, שיטות מחקר ותוכנת SPSS בבית הספר לבריאות הציבור, בבית הספר לסיעוד ובבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בלה הגיעה לממשק במטרה להעלות את נושאי בריאות הציבור דווקא במשרד ממשלתי שלא עוסק בבריאות הציבור, אך יש לו השפעה ניכרת על הסביבה ועל בריאות אזרחי המדינה.
במסגרת תכנית ממשק כעמיתה ברשות החשמל עסקה בלה בנושאים הבאים:
- גיבוש מדיניות בתחום של קרינה בלתי מייננת מתשתיות חשמל – מדינת ישראל היא מדינה קטנה, בעלת קצב גידול אוכלוסייה גבוה לצד צפיפות אוכלוסין משמעותית. מאפיינים אלה מעמידים אתגר רציני בפני משק החשמל שמתמודד עם הצורך לספק את הביקוש ההולך ועולה בחשמל, ועם הצורך לתת מענה של הולכה מהפריפריה (שם ממוקמים מרכזי ייצור של אנרגיה מתחדשת) למרכז. אתגרים אלה קשורים לסוגיה של קרינה בלתי מייננת מתשתיות חשמל שבעשור אחרון נעשתה נושא חשוב שמצריך מענה מצד המאסדר. רשות החשמל, יחד עם אגף מניעת רעש וקרינה ומשרד הבריאות, עוסקת בקידום אסדרה בתחום. בלה השתתפה באופן פעיל בתהליך ניסוח התקנות, וסיפקה לרשות החשמל את הייעוץ המדעי הדרוש.
- כתיבת חוות דעת על קרינה בלתי מייננת במערכות PV – מדינת ישראל שואפת לשלב אנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה ולהביא את אחוז האנרגיה המתחדשת ל-17% בשנת 2030. אנרגיית השמש היא המרכיב העיקרי בסל הפתרונות הירוקים בייצור אנרגיה. יותר ויותר משקי בית מתקינים פאנלים סולָריים על הגגות, ולכן יש לבחון את סוגיית השדה האלקטרומגנטי במערכות PV.
- סקירת מדיניות בנושא אסדרתם של שדות אלקטרומגנטיים במדינות ה-OECD – מדינות מפותחות רבות מתמודדות עם אתגר של פיתוח משק החשמל בתנאים של צפיפות אוכלוסין. סקירת מדיניות בנושא קרינה בלתי מייננת מתשתיות חשמל במדינות נוספות יכולה לעזור לקובעי מדיניות בישראל.
- בדיקת סוגיית המִחזור של סוללות גדולות שמהוות פתרון עדכני לאגירת חשמל – נושא אגירת האנרגיה טרם קיבל מענה מספק, אך כבר עכשיו סוללות גדולות הן פתרון לאגירת חשמל. בעקבות כניסת הרכבים החשמליים סוגיית המחזור של סוללות גדולות צריכה למצוא פתרון על-מנת למנוע נזק סביבתי כבד והפסד כלכלי משמעותי. בלה יזמה את בדיקת נושא המִחזור של סוללות גדולות מול משרד להגנת הסביבה ומול תאגידי המִחזור. בעקבות כך התחיל תהליך של אסדרת הנושא במספר אגפים של משרד להגנת הסביבה בשיתוף פעולה עם רשות החשמל.
- בדיקת ההשלכות של אי-שילוב אנרגיות מתחדשות בתמהיל האנרגיה על זיהום אוויר במדינת ישראל – בתמהיל האנרגיה של מדינת ישראל בשנה הנוכחית (2017) יש רק כ-3% אנרגיה מתחדשת. לצד הצלחה רבה בהפחתת השימוש בפחם ובעלייה בשימוש בגז טבעי, מדינת ישראל עדיין משלמת את המחיר של שימוש במקורות אנרגיה מדלק מחצבים בהיקף רחב, שמתבטא בזיהום אוויר ובהשלכותיו על בריאות התושבים. בלה יזמה חישוב של עלויות חיצוניות של זיהום אוויר כפונקציה של עיכוב בשילוב האנרגיות המתחדשות בתמהיל האנרגיה.
- סקירת תעריפי חשמל במדינות ה-OECD והשפעת תמהיל האנרגיה על התעריפים ועל היקף זיהום האוויר, בהשוואה לישראל.
- כתיבת פרק במסמך המלצות לרשויות מקומיות, בנושא פיתוח כלכלי מוניציפלי על ידי טיפול בזיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה, בשיתוף עם ד"ר מיכל צרפתי, עמיתת ממשק במשרד הפנים.
- השתתפות במיזם עדכון תעריפים מורחבים.
- ייצוג רשות החשמל במיזם הלאומי של הפחתת זיהום האוויר במסגרת חוק אוויר נקי.