לתמר תואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, במסגרת תוכנית מצטיינים במסלול ישיר לדוקטורט. המחקר של תמר עסק בשמות בעלי החיים בשפה העברית מתקופת המקרא ועד לשון ימינו, והוא רב-תחומי ומציג תפיסות חברתיות של טבע וסביבה בתקופות שונות ובקרב חברות שונות. מחקרה של תמר זכה במלגת נשיא האוניברסיטה לדוקטורנטים מצטיינים. במהלך לימודיה זכתה תמר בפרס מצטיינת דיקן לשנת 2015 וכן בפרס מצטיינת רקטור לשנת 2020. כמו כן, תמר גילתה מסמכים יקרי ערך למדינת ישראל מתקופת המנדט הבריטי, ובשיתוף מרכז בגין העמידה מדור ארכיוני לזכרו של דב אלפרט, מזכירו האישי של מנחם בגין ומזכיר תנועת החרות בכנסת.
במהלך שנת ממשק באגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, הובילה תמר מספר תחומים:
ייעור עירוני והצללה בעיריית שדרות במסגרת מנהלת תקומה: תמר פעלה להעלאת המודעות לנושאי חוסן אקלימי במנהלת תקומה לשיקום עוטף עזה, ולהכנסתם לסדר היום. בעקבות פעילותה ניתן תקצוב של 7 מיליון ש"ח לעיריית שדרות לטובת ייעור והצללת אזורים נרחבים בעיר. תמר שמה דגש על ריכוז ההצללות ופרויקטי השתילה הקהילתיים באזורים בעלי פגיעות אקלימית גבוהה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, מה שיגביר את חוסנן האקלימי והנפשי.
נוסף על כך, תמר יצרה סל פרויקטים למנהלת תקומה בנושאי חוסן והשימוש בטבע ככלי משקם.
קידום אגירה במתקני קליטה לשעת חירום: תמר חברה בצוות משימה בין-משרדי לצד ד"ר אריאל גרייזס, עמית ממשק במשרד האנרגיה, וד"ר טל אולוס, עמיתת ממשק במשרד הביטחון. הצוות קידם מעבר לשימוש במערכות אגירה במתקני קליטה ברשויות מקומיות לצורך מענה להפסקות חשמל בזמני חירום. האגירה תבטל את הצורך בשימוש בגנרטורים מזהמים ותיצור מקור הכנסה לרשות המקומית.
הצוות כתב מסמך ראשון מסוגו הממפה את החסמים הקיימים כיום להתקנה של אגירה, ומאפיין את גודל האגירה הנדרש לצורכי שגרה וחירום במתקני הקליטה של הרשויות. נוסף על כך, המסמך מכיל פרוטוקול מסודר לשימוש באנרגיה בשעת חירום, וכן חישוב טכנו-כלכלי של המימון הנדרש לרשויות מקומיות לצורך עידוד התקנת מתקני אגירה. תוצר נוסף של הפרויקט הוא הרחבת ההגדרה של מצב חירום, כך שייכללו בו גם אירועי אקלים קיצוניים.
לקריאת המסמך "מוכנים לחירום – אגירה במתקני קליטה"
קידום מרכזי חוסן אקלימיים: תמר שותפה ליצירת מסמך המשך למסמך 'אגירה בשעת חירום', כהצעה להמשך תוכנית פעולה במתקן הקליטה, יחד עם אותו צוות בין-משרדי. תמר כותבת מסמך המציע תוכנית אקלום מלא למתקן קליטה שיש ברשותו מתקן אגירה ומערכת פוטו-וולטאית. במסמך יש מספר הצעות: מפרט להתאמת תכולת המבנה וסביבתו לשעת חירום, פתרון סוגיית הניהול והשלמת המהלך (בשיתוף אגף חינוך) באמצעות מערכים חינוכיים-קהילתיים בתחום האקלים.
מפת סיכוני אקלים לאומית: המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור, פיתחה מפת סיכוני אקלים לאומית, המציגה אזורים בארץ לפי רמת פגיעותם לתרחישי אקלים שונים. המפה כוללת מידע על איומים פיזיים, כמו הצפות, עומסי חום וסערות קיצוניות בים, ומדגימה את השימוש בעבור אוכלוסיות רגישות. המפה תשמש את כוחות הביטחון, השלטון המקומי והציבור גם בתקופות לחימה. תמר השתלבה בליווי ובפיתוח של פורטל המפות, ויצרה תוכן מותאם ומונגש למשתמשי הקצה שלו. הפורטל כולל סקירת רקע על כל תרחיש, האיומים הצפויים על הבריאות, החקלאות, המגוון ביולוגי והשטחים פתוחים, משק המים, הכלכלה והתשתיות, וכן מענים אפשריים להתמודדות.
דו"ח מעקב של תוכניות היערכות של משרדי ממשלה ויחידות סמך לשינוי אקלים: תמר שותפה בהפקה, בכתיבה ובעריכה של דו"ח מעקב אחר תוכניות ההיערכות הממשלתיות לשינוי האקלים המציג את סטטוס משרדי הממשלה ויחידות הסמך בהכנת תוכניות היערכות לשינוי האקלים. מעורבות בניהול 'מנהלת היערכות לשינוי אקלים'.
יצירת מסמך עבודה והמלצות לגופי התכנון להתמודדות עם איי חום עירוניים באמצעות אסטרטגיות לקירור העיר באמצעות רוח: אזורים רבים בארץ סובלים כיום מתופעת 'אי חום עירוני', שמושפעת מאוד מדרכי התכנון והבנייה. באמצעות התחשבות בתנאי האקלים המקומיים ואסטרטגיות תכנון שמתייחסות לרוח כמשאב ולא רק כמטרד, ניתן להפחית את עומס החום בעיר וליצור מרחבים קרירים יותר, בעיקר ברחובות המשמשים הולכי רגל. בשיתוף גורמים מהאקדמיה וממִנהל התכנון תמר עובדת על מסמך המלצות לגופים המתכננים, ובו אסטרטגיות לקירור העיר באמצעות רוח.