לנטע תואר דוקטור במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת התוכנית לתלמידי מחקר מצטיינים של המחלקה למדע המדינה (תל"מ). המחקר של נטע עסק באופנים ובשיטות בהן מדינות דמוקרטיות מבנות לגיטימציה לאלימות צבאית בעתות מלחמה בישראל ובארצות הברית. מחקרה של נטע זכה במלגת נשיא מדינת ישראל למצוינות וחדשנות מחקרית, מאמריה התפרסמו בכתבי עת ישראלים (עיונים בשפה וחברה, 2018) כתבי עת בין לאומיים (Israel Studies Review, 2020) וכפרק בספר "חמושים בלגיטימציה" (פרדס, 2021). לנטע ניסיון רב בניהול פרויקטים וקידום מדיניות, בין היתר בעבודה במכון הישראלי לדמוקרטיה וכמנהלת מערך הסדנאות וההסברה בוועד למלחמה באיידס. 

במהלך שנת ממשק, הובילה נטע את נושא הטמעת אתרי הטבע העירוני כתשתית עירונית חיונית המהווה חלק בלתי נפרד מהליכי התכנון בישראל. אתרי הטבע העירוני הינם שטחים טבעיים או תופעות טבע נקודתיות בתחום הרשות המקומית. לשימורו של טבע בעיר יתרונותיו עצומים – כלכלית, בריאותית ואקולוגית. במסגרת עבודתה על נושא הטבע העירוני נטע פעלה בכמה מישורים:

• כתיבת מסמך הנחיות להטמעת טבע עירוני בתכנון: הסדרה תכנונית להתייחסות לאתרי טבע עירוניים בתוכניות וכללים לתרגום של סקרי טבע עירוני שנערכו ברשויות המקומיות לשפה תכנונית פשוטה וברורה שתגן על הטבע בעיר. קדם לכתיבת המסמך סקר צרכים נרחב במחוזות התכנון, ברשויות המקומיות, בקרב יזמים, מתכננים ואקולוגים עירוניים. העבודה על כתיבת המסמך נעשית בשיתוף האגף לתכנון מרחבי במנהל התכנון, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. 

• הקמת מרכז ידע (HUB) בנושא טבע עירוני: מרכז המידע כולל את כל סקרי הטבע העירוני שנערכו בישראל על ידי גופים שונים (מכון דש"א, החברה להגנת הטבע וחברות פרטיות). מטרתו היא להקל ולהנגיש בצורה מרוכזת את המידע על אודות טבע עירוני על מנת לאפשר למתכננים ויזמים להטמיע בתוכניות את סקרי הטבע העירוני.  

• סימון ייעוד קרקע לטבע עירוני במבא"ת: (מבנה אחיד לתוכניות) – קביעת סימון ייחודי לטבע עירוני במטרה לשמור על אתרי הטבע ולהקל על הליכי התכנון. 

התוכנית האסטרטגית המרחבית 2050 

במסגרת התוכנית האסטרטגית המרחבית של מנהל התכנון, הובילה נטע את נושא האקלים לצד שחר סולר סמנכ"ל האגף. התוכנית האסטרטגית המרחבית הותנעה במטרה לשרטט את יעדי התכנון של ישראל לעשורים הקרובים, ולתת מענה לגידול האוכלוסייה ולצרכיה המשתנים. העבודה אותה הובילה נטע כללה מיפוי של סוגיות אקלימיות שדורשות מענה במסגרת התוכנית האסטרטגית כגון עליית מפלס פני הים, בצורות, עומסי חום והצפות ושטפונות, ניהול שולחן מומחים ממשלתי בנושא אקלים, קיום הליך שיתוף ציבור ושותפות לכתיבת מסמך הנחיות תכנוניות לחוסן אקלימי. 

תוכנית היערכות לשינויי אקלים של מנהל התכנון 

מתוקף החלטת ממשלה 4079 ותיקון החלטת ממשלה 1902 הוטל על משרדי הממשלה בישראל לכתוב תוכנית היערכות לשינויי אקלים שתרוכז לכדי תוכנית היערכות לאומית. מטרת התוכנית היא זיהוי הסיכונים וההזדמנויות שמביאים שינויי האקלים הרלוונטיים לכל משרד, מיפוי ההשלכות האפשריות, וקביעת צעדים והליכי מדיניות מתאימים.  

נטע הובילה את כתיבת תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים של מנהל התכנון. כתיבת התוכנית כוללת כמה שלבים. ראשית, סקירה של כל תחומי הפעילות של אגפי מנהל התכנון הרלוונטיים לתחום ההיערכות, לדוגמא, תיקון תוכניות המתאר הארציות לניהול נגר (תמ"א 1 תיקון 7 ותיקון 8), כתיבת מדיניות לייעול השימוש בגגות, או פיילוט שכונה חופשית מרכב. שנית, איתור נושאים שאינם מטופלים כיום במנהל התכנון ותעדוף הנושאים הדחופים להתייחסות. שלישית, קביעת יעדים ומהלכים מרכזיים שיש לבצע והטמעת התוכנית באגפי המטה של מנהל התכנון ובמחוזות התכנון השונים.