לאולגה תואר דוקטור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, ולאחריו המשיכה לבתר דוקטורט באותה הפקולטה. מחקרה עסק במנגנוני תנועה תוך תאית, ויש לה ניסיון עשיר בהדמיית תאים חיים באמצעות מיקרוסקופיה קונפוקלית. אולגה סיימה תואר ראשון בהצטיינות בתכנית מחקרית למצטיינים בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בפקולטה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע. נוסף על כך, אולגה שימשה כחוקרת אורחת במכון לייבניץ ביינה, גרמניה.
בתפקידה כעמיתת ממשק ברשות הממשלתית למים ולביוב, אולגה פועלת במספר תחומים:
- מניעת זיהום מקורות מים משפכי בתי בד – מי עקר הם תוצר לוואי של בתי בד, והם נמנים על המזהמים הקשים ביותר לטיפול ולסילוק מבין שפכי התעשיות. מי עקר עלולים לגרום לזיהום כבד של נחלים ומי תהום ולפגיעה בצומח, ולנזקים כבדים למערכות ההולכה והטיפול בשפכים.
אולגה שותפה בצוות בין משרדי העוסק בטיפול בעקר ובצוות אימפקט העוסק בגיבוש מדיניות למניעת נזקי עקר. במסגרת פעילותה בצוות האימפקט גיבשה אולגה רעיון חדשני לטיפול בעקר, הכולל תכנון מתחם הטמנה ייעודי לצורך פיזור מבוקר של עקר, שישמש גם כפארק ציבורי. אולגה העבירה הרצאה על מניעת זיהום מקורות מים ממי עקר ואופק טכנולוגי לטיפול בעקר בישראל. ביום עיון "חדשנות בבתי בד ומגמות עולמיות" של ענף הזית ועמותת צלול לבתי בד.
- גיבוש מדיניות לטיפול בשפכי רפתות – שפכי רפתות מכילים ערכים גבוהים של מוצקים מרחפים ושל עומס אורגני. מתקני טיהור שפכים (מט"שים) מתקשים לטפל בהם בצורה אפקטיבית, ולכן איכות הקולחים עלולה להיפגע.
אולגה חוקרת את איכות שפכי הרפתות המוזרמים למערכת הביוב, ואת השפעתם על פעילות המט"שים ועל איכות הקולחים המופקים מהם, במטרה להביא לצמצום השפעותיהם הסביבתיות השליליות. נוסף על כך, אולגה קידמה הפקה של מפה, באמצעות מערכת מידע גיאוגרפית (GIS), המחברת בין יישובים התורמים שפכי רפתות לבין המט"שים הקולטים אותם, ומאפשרת לזהות את האזורים בהם עומס שפכי הרפתות גדול ואיכות מי הקולחים עלולה להיפגע ולהוות סכנה למקורות מים ולסביבה. המידע המתקבל משמש את אולגה לצורך גיבוש מסמך מדיניות שיאפשר קבלת החלטות סדורה לגבי אופן הטיפול הנדרש בשפכי רפתות. אולגה תציג את מסמך המדיניות בוועדה הבין משרדית האמונה על הטיפול בנושא.