לאיריס דוקטורט במדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, תואר שני במחלקה לאקולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת חיפה-אורנים. בעבודת המוסמך חקרה איריס את השפעת שינוי האקלים ותופעת המדבור בפרט, על אוכלוסיות צומח. בעבודת הדוקטורט חקרה איריס את המסלולים המולקולריים השונים המובילים לפריחת פרח העגבנייה. מחקריה פורסמו בעיתונות מקצועית בין-לאומית כדוגמת Nature Plants. לאיריס ידע אקדמי רב בנושאי סביבה וקיימות, הכולל הבנה מעמיקה של מערכות אקולוגיות, חקלאות מקיימת, מגוון ביולוגי, שמירת טבע ועוד.

במסגרת תפקידה במשרד האנרגיה איריס פעלה במספר תחומים:

קידום מתחמים מאופסי אנרגיה – איריס כתבה תורת הפעלה למתחמים מאופסי אנרגיה באזורים שונים ועבור מגזרים שונים תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ועם המגזר העסקי. מתחמים מאופסי אנרגיה הם שלב חיוני בראייה ארוכת טווח של היעדים האסטרטגיים של משק האנרגיה בישראל. התייעלות בשימוש באנרגיה וקידום אנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי תורמים למימוש החלטות הממשלה על יעדי משק האנרגיה בישראל לשנת 2030. לשם כך, איריס בחנה ומיפתה מתחמים וגיבשה מודל מתודולוגי לתכנונם ולהקמתם של "מתחמים מאופסי אנרגיה" עבור ארבעה מגזרי פעילות שונים.

קידום מדיניות לאנרגיה קהילתית – איריס הובילה צוות בין-משרדי של עמיתות ממשרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שמגבש כלי מדיניות לקידום אנרגיה קהילתית. אנרגיה קהילתית היא שם כולל לשותפויות ולחיבורים של גופים שונים במשק, כולל הציבור הרחב, לקידום אנרגיה מקיימת במרחב הבנוי. מודל האנרגיה הקהילתית הוא דרך ליצירת הכפלות כוח דרך השתתפות פעילה ושותפויות וחיבורים חדשים במשק האנרגיה. הצוות פעל בדגש על הרשויות המקומיות, ויוזם ומוביל תוכניות ניסיוניות של אנרגיה קהילתית ברובע החדשנות בבאר שבע. כמו כן, איריס וחברות הצוות הבין-משרדי כתבו מסמך מדיניות לקידום אסדרה מאפשרת עבור אנרגיה קהילתית.

מבנים מאופסי אנרגיה – איריס השתתפה בהכנת חוברת חקרי מקרה למבנים מאופסי אנרגיה בישראל בשלב התכנון ובשלב התפקוד ביחד עם המועצה לבנייה ירוקה. לשם כך נדרשה סקירה של מיזמים שונים שקיימים או מתוכננים בישראל.