חזרה לרשימת עמיתים
מחזור י' 2021-2020

ד"ר יעל גרונוולד




ד"ר יעל גרונוולד היתה עמיתת ממשק במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לצד ערן אטינגר, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה, וד"ר ג'ניה גוטמן, מנהלת תחום מדיניות וסביבה. בימים אלו יעל חוקרת במסגרת פוסט דוקטורט בויצמן, במעבדה של דר' תמיר קליין במחלקה למדעי הצמח והסביבה, הפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן למדע. המחקר שיעל עוסקת בו מתקיים כמחקר רשתי ומאגד נתונים ממספר תחנות LTER- long term ecological research לאורך גרדיאנט האקלים בישראל. המחקר עוסק בהבנה של תהליכים אקולוגיים המתרחשים סביב אירועי גשם, מבחינת יצרנות פירוק ומעגלי נוטריאנטים. תובנות המחקר ישמשו ככלים בהבנה שלנו כיצד משפיעים שינויי האקלים על בתי הגידול השונים ומהי הדרך הנכונה ביותר לנהל אותם.

ליעל דוקטורט במדעי הצמח ותואר שני בקרקע ומים, שניהם מהפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך התואר השני פיתחה יעל ביופילטר המשלב צמחים וחיידקים לפירוק של חומרי הדברה ממים מזוהמים. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקשרי גומלין של צמחים עם סביבתם והתאמתם לתנאים משתנים. בתקופת הדוקטורט ניהלה יעל חממת ניסויים טכנולוגית לאפיון פונקציונלי לפיזיולוגיה של צמחים.

 

במסגרת תפקידה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר יעל פעלה במספר תחומים:

 

חקלאות סביבתית ומקיימת – יעל ליוותה לצד ערן אטינגר את המהלך הכלל-משרדי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לקידום מדיניות של חקלאות סביבתית ומקיימת תוך שמירה על הביטחון התזונתי של ישראל. את המהלך התחיל בשנה הקודמת עמית ממשק ד"ר בוריס שקלר. יעל ריכזה את צוות משאבי הקרקע והמים שעסק בשימור קרקע, בהמלחת קרקעות ובניהול מרעה. במסגרת הצוות היא כתבה את הפרק שעסק בצמצום זליגת חומרי הדברה ודשנים לנחלים ולמי תהום במסמך מדיניות של משרד החקלאות. במהלך כתיבת המדיניות בנתה יעל מאגר נתונים של חומרי הדברה המצויים בנחלים ברחבי הארץ. בניית המאגר וכתיבת המדיניות מסייעות בהעלאת המודעות לבעיה הנפוצה בנחלים רבים בישראל, בעיה שעד כה לא קיבלה התייחסות רשמית מאף גוף ממשלתי. נוסף על כך, יעל השתתפה בוועדה בין-משרדית לטיפול בעודפי חנקות ממקור חקלאי, המזהמות חלקים נרחבים מהאקוות במדינה, והשתתפה בכתיבת מסמך המדיניות של צוות זה.

עבודה משותפת במסגרת צוות נגר ונחלים – יעל היתה חברה בצוות משימה בין-משרדי העוסק בגיבוש מדיניות ובקידום פתרונות לניהול נגר ולמניעת הצפות, בשיתוף עם עמיתים ממִנהל התכנון, מרמ"י ומהמשרד להגנת הסביבה. הצוות פעל במסגרת היערכות המדינה לבינוי המואץ ולנוכח הצמצום בשטחים הפתוחים בעשורים הקרובים. יעל עסקה בחקר מקרי הצפות באזורים עירוניים במוקדים שונים, ובחנה אותם מהיבטים של תכנון, ביצוע וסטטוטוריקה. חקר המקרים היווה בסיס להבנת נקודות התורפה של ניהול הנגר העירוני והטיפול בו משלב התכנון ועד שלב הביצוע, ומסקנותיו שימשו כלי משמעותי בהטמעת מדיניות ניהול הנגר החדשה שמקדם מִנהל התכנון. יעל השתתפה בוועדת היגוי בין-משרדית לטיפול בעודפי קולחים המגיעים לנחלים, וסייעה בכתיבת מסמך עקרונות לניהול נגר עירוני מקיים.

 

בתור מי שגדלה בעמק יזרעאל ובוגרת תיכון חקלאי, החקלאות היא בליבי, אך כבר שנים רבות שאני מודעת לנזקים שעלולים להיגרם לסביבה על ידי החקלאות. ידיעה זו שלחה אותי ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית כדי לחפש פתרונות שמצמצמים את הנזקים האלה. במסגרת שנת ממשק קיבלתי את הזכות ליישם את החזון שלי לפעול מתוך משרד החקלאות כדי לצמצם את הנזקים הללו ברמה הלאומית. אין סיפוק גדול מכך שעזרתי לקדם חקלאות סביבתית ומקיימת שתשמור על הסביבה, על החקלאות עצמה ועל ציבור החקלאים.

ההשפעה של יעל על הסביבה: קידום חקלאות סביבתית ומקיימת

תשומות חקלאיות, כגון חומרי הדברה ודשנים הנחוצים לשימוש בחקלאות האינטנסיבית של ימינו, זיהמו את מקורות המים שלנו במשך עשורים רבים. זיהום זה הוא סכנה לסביבה ולבריאות האדם. כיום מעל מחצית מקידוחי המים באקוות החוף פסולים לשתייה בשל זיהום בחנקות שמקורן בזליגת דשנים. יעל פעלה בשנת ממשק להעלאת המודעות לבעיה ולקידום מציאת פתרונות לצמצום הזליגות באמצעות חקלאות מדייקת ומעבר לפרקטיקות אגרוטכניות מזהמות פחות, המאפשרות חקלאות איכותית וסביבתית יותר.

Please complete the captcha.