חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ג' 2014-2013

ד"ר גדעון טופורוב




ד"ר גדעון טופורוב היה עמית ממשק במשרד החקלאות באגף לאגרו-אקולוגיה (חקלאות-סביבתית), שם שימש כיועץ מדעי לד"ר ענת לוינגרט אייצ'יצ'יי. עם סיום שנת ממשק, גדעון נקלט כעובד מן המניין באגף שבו הוצב כעמית ממשק, ומאז הוא מרכז חקלאות מקיימת במשרד. במסגרת התפקיד אחראי גדעון על פיתוח התכנית להיערכות לשינוי אקלים בחקלאות, מרכז את נושא בטיחות ובריאות התוצרת החקלאית, ושותף בהובלת פרויקטים נוספים כגון פרויקט חקלאות תומכת סביבה. גדעון שותף גם בהובלת התכנית הלאומית לשימוש בר-קיימא בחומרי הדברה בחקלאות, תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה. 

האגף הינו יחידה חדשה במשרד החקלאות. הוא הוקם על מנת לקדם גישה חקלאית-סביבתית בכל ענפי החקלאות ופועל כדי להפוך את החקלאות בישראל למקיימת.

גדעון סיים תואר ראשון בביולוגיה, פסיכולוגיה ומחשבים (במגמת מדעי-המוח) בבר-אילן, ולאחר מיכן סיים את עבודת המוסמך שלו בבית-הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בתחום חומרים ממכרים והשפעתם על המוח. בהמשך כתב דוקטורט במדעי הרפואה, גנטיקה וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית בירושלים.

בצעירותו עסק גדעון בחקלאות (בגידול דבורים), ולאחר מכן פנה למחקר אקדמי במגוון תחומים.

במהלך שנתו בממשק עסק גדעון בתחומים הבאים: 

  1. רוויזיה ברישוי חומרי הדברה

קיים שימוש נרחב בחקלאות בחומרי הדברה בעלי פוטנציאל נזק לבריאות האדם ולסביבה. באופן מסורתי קיים תהליך לרישוי תכשירי הדברה חדשים, אולם לא היה תהליך מוסדר שבו נבחן את המשך הרישוי של התכשירים הקיימים. בשנים האחרונות הוחל תהליך של רוויזיה במסגרתה נפסל הרישוי של התכשירים המסוכנים ביותר לאדם ולסביבה המשמשים בחקלאות באופן מלא: התכשירים לא יותרו עוד לשימוש, או יותרו לשימושים מוגדרים בלבד בהם השימוש הינו בטוח או שלא קיימת חלופה מקיימת יותר. גדעון כתב את ההמלצות המקצועיות שעמדו בפני חברי הועדה הסטטוטורית שדנה ברישוי תכשירים מסוג זרחנים אורגניים, קרבמטים ואחרים. בעקבות עבודה זו החליטה הוועדה להפסיק את השימוש ברבים מהתכשירים ולהגביל מאוד את השימוש באחרים.

  1. היבטים בריאותיים בשימוש במי קולחין לחקלאות

מדינת ישראל היא מובילה עולמית במיחזור שפכים מטופלים והפיכתם למים ראויים להשקיה בחקלאות. לצד היתרונות הסביבתיים המשמעותיים, קיים גם סיכון להחדרה של גורמי מחלה, מיקרו-מזהמים (כגון תרופות וחומרים קוסמטיים) וגנים לעמידות לאנטיביוטיקה, בעקבות השימוש במי הקולחין. גדעון שימש כנציג המשרד הן בבחינת הידע הקיים בתחום חדש זה, והן בצוות הבוחן את הדרכים לאיזון בין היתרונות והסיכונים של פרקטיקה זו.

  1. היבטים בריאותיים וסביבתיים בשימוש בזבל ובשפכי רפתות לטיוב קרקעות חקלאיות

קיימות גישות שונות לטיפול בתוצרי הלוואי (פסולות) החקלאיים שמקורם ברפת, במיוחד כשמדובר בזבל בעלי-החיים ובשפכי הרפת. אחת האפשרויות היעילות ביותר מבחינה חקלאית וסביבתית היא הפיכת תוצרי הלוואי מפסולת למשאב ושימוש בהם לטיוב קרקע. אולם, קיים קונפליקט בין היתרונות הסביבתיים של פעילות זו לבין הבעיות (סיכון לזיהום מי תהום, העברת גורמי מחלה) והמטרדים (ריח, זבובים) הסביבתיים הכרוכים בכך. גדעון היה שותף בכתיבת עבודה על מדיניות הטיפול בשפכי רפת בעולם, עבודה שהוצגה בכנס ואף פורסמה בכתב-עת מקצועי. עבודה זאת שימשה כבסיס לקביעת מדיניות המשרד בנושא.

ההשפעה של גדעון על הסביבה בישראל – בדיקה מחודשת של רישוי חומרי הדברה

באופן מסורתי קיים תהליך לרישוי תכשירי הדברה חדשים, אולם לא היה תהליך מוסדר שבחן את המשך הרישוי של התכשירים הקיימים. גדעון כתב את ההמלצות המקצועיות שעמדו בפני חברי הוועדה הסטטוטורית שדנה ברישוי תכשירי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, קרבמטים ואחרים. בעקבות המלצותיו החליטה הוועדה להפסיק את השימוש ברבים מהתכשירים ולהגביל מאוד את השימוש באחרים. בחקלאות קיים שימוש נרחב בחומרי הדברה שיש בהם פוטנציאל נזק לבריאות האדם ולסביבה.

Please complete the captcha.