לאליענה תואר שני בסטטיסטיקה ודוקטורט באפידמיולוגיה סביבתית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת עבודת הדוקטורט, חקרה אליענה את הקשר בין חשיפות סביבתיות של נשים הרות לחומרי הדברה ולתוצרי פירוק של תעשיית הפלסטיק והשפעתן על היילודים.
לאליענה ניסיון עשיר בעבודה עם בסיסי נתונים ובניתוח נתונים אפידמיולוגיים. היא שותפה במחקרים אפידמיולוגיים מתחומים שונים אשר פורסמו בעיתונות המדעית בארץ ובחו"ל.
במסגרת תכנית ממשק, אליענה עסקה במספר תחומים:
- מיפוי היישום של עיבוד משמר בחקלאות בארץ – ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) הגדיר עיבוד משמר כהקפדה על שלוש פרקטיקות: אי פליחה (זריעה בשדה בלי עיבודים מקדימים), שמירה על כיסוי של הקרקע בצמחייה והקפדה על גיוון של הגידולים. יתרונות העיבוד המשמר כוללים יתרונות ישירים לשימור הקרקע – כמו מניעת סחף, שמירת המים בקרקע, עלייה בפעילות חיידקית, כמו גם יתרונות כלכליים של ירידה בהוצאות העיבוד תוך שמירה על התוצרת החקלאית, ויתרונות סביבתיים כמו ירידה בפחמן הדו-חמצני הנפלט מפעילות חקלאית. אליענה קידמה את המיפוי המרחבי והמיפוי הסטטיסטי בתחום. מיפוי משולב זה מספק מידע ויאפשר חלוקת משאבים וקבלת החלטות מבוססת נתונים בנושא.
- גיבוש נייר מדיניות בתחום שימור הקרקע – ההבנה כי הקרקע הינה משאב מתכלה שיש לשמרו, היא הכרחית כדי לשמר את פוריותה ותנובתה גם לדורות הבאים. קידום אמצעים פיזיים והנדסיים (כמו שינוי כיוון העיבוד או שינויים במערכת הניקוז הטבעית) וקידום העיבוד המשמר בקרב חקלאים הינם בליבת העבודה של האגף. אליענה היתה אחראית על גיבוש נייר מדיניות בתחום שימור הקרקע, שמטרתו לשמש את אנשי המקצוע ואת החקלאים במעבר ליישום ממשקים משמרי קרקע אלו.
- שותפות בכתיבת "התורה לניהול סיכוני שיטפונות" – שיטפון והצפות כתוצאה מאירועי מזג אויר נעשים תכופים יותר באזורינו. הסיבה לכך נעוצה הן בשינויי אקלים גלובליים והן בשינוי בייעודי הקרקעות. בשנים האחרונות ישנו תהליך של שינוי תפיסתי: מצמצום הסיכון – לניהול הסיכון. כעמיתת ממשק באגף, אליענה היתה שותפה בכתיבת הפרק של השיטות המיטביות לניהול נזקי שיטפונות.