לאריאל תואר ראשון בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני ושלישי בהנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת תל אביב. מחקרו עסק בהשפעה של תאי פייברולסט על הולכה חשמלית ברקמת הלב.

בתפקידו כעמית ממשק במשרד האנרגיה הוביל אריאל את הפרויקטים הבאים:

• קידום אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות: במהלך שנת הממשק שלו כתב אריאל נייר מדיניות בנושא קידום אנרגיה מקיימת בקרב תושבי רשויות מקומיות. מדינת ישראל רואה ברשויות המקומיות שותפות ושחקניות חשובות במעבר למשק אנרגיה מקיים ובהשגת יעדי הפחתת הפליטות הלאומיות. כיום רשויות מקומיות מקדמות אנרגיה מקיימת בעיקר בנכסי הרשות עצמה, בעוד שמטרת נייר המדיניות הייתה לאפיין את הפעולות שרשויות יכולות לנקוט כדי לקדם אנרגיה מקיימת בקרב תושבי הרשות: לעודד התקנת אנרגיה מתחדשת על בתי התושבים, לפעול לצמצום צריכת האנרגיה בהם ולתמוך בתושבים הסובלים מעוני באנרגיה. נוסף על כך, המסמך ממליץ על דרכים שהממשלה יכולה לסייע בהן לרשויות מקומיות בפעילות זו. לצורך כתיבת המסמך מיפה אריאל את המצב בישראל באמצעות שיחות עם עשרות גורמים מרשויות מקומיות, מהמגזר השלישי, ממשרדי ממשלה ועם יועצים חיצוניים. נוסף על כך, סקר אריאל את הדרכים הקיימות ברשויות ברחבי העולם לתמיכה בתושבים ובעידוד למעבר לאנרגיה מקיימת. כמו כן, אריאל היה שותף פעיל בעבודת "המאיץ" שמאפשר לכ-20 רשויות מקומיות ליהנות משירותי ייעוץ בתמיכת משרד האנרגיה לכתיבת תוכניות פעולה להיערכות לשינוי האקלים ולאנרגיה מקיימת. השתתפות זו אפשרה לו לייעץ וליזום רעיונות בקרב רשויות לתמיכה בתושביהן בקידום אנרגיה מקיימת.

• כתיבת פרק אנרגיה מקיימת בתוכנית החומש לפיתוח חבל תקומה: אריאל מיפה את צורכי האנרגיה של חבל תקומה באמצעות שיחות עם תושבי המקום וניתוחי מידע שונים, ובנה תוכנית חמש-שנתית שתוכל ליצור חוסן ועצמאות באנרגיה ליישובי החבל, לצד קידום של אנרגיה מקיימת בהם. כחלק מהחלטת הממשלה לתקצוב תוכנית החומש לחבל תקומה הוקצו למשרד האנרגיה והתשתיות 300 מיליון שקלים לקידום חוסן באנרגיה בחבל תקומה. בחלק השני של שנת הממשק שלו עזר אריאל לבנות את התוכנית ואת הקולות הקוראים לחלוקת הכספים שהוקצו לחבל בצורה מיטבית והוגנת.

• קידום אגירה במתקני קליטה לשעת חירום: אריאל חבר בצוות המשימה הבין-משרדי לאנרגיה מקיימת, יחד עם ד"ר טל אולוס, עמיתת ממשק במשרד הביטחון, ועם ד"ר תמר רוזמרין-זאב, עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה. הצוות קידם מעבר לשימוש במערכות אגירה במתקני קליטה ברשויות מקומיות לשם מתן מענה להפסקות חשמל בזמן חירום. האגירה תבטל את הצורך בשימוש המקובל כיום בגנרטורים מזהמים, ובמקביל תייצר מקור הכנסה לרשות המקומית. הצוות כתב מסמך ראשון מסוגו הממפה את החסמים הקיימים כיום להתקנה של אגירה ומאפיין את גודל האגירה הנדרש לצורכי שגרה וחירום במתקני הקליטה של הרשויות. נוסף על כך, המסמך יכיל פרוטוקול מסודר לשימוש באנרגיה בשעת חירום וכן חישוב טכנו-כלכלי של המימון הנדרש לרשויות מקומיות לצורך עידוד התקנת מתקני אגירה. תוצר נוסף של הפרויקט יהיה הרחבת ההגדרה של מצבי החירום, כך שיכללו גם אירועי אקלים קיצוניים.