במסגרת תפקידו במשרד להגנת הסביבה, דניאל עסק בין היתר בתחליפי דלקים לתחבורה, בטכנולוגיות סביבה, בהפקת אנרגיה מביומסה ומפסולת, ובקידום מחקרים בתחום הסביבה.
דניאל סיים תואר ראשון בהצטיינות במדעי החיים והרפואה מאוניברסיטת תל-אביב. דניאל ביצע את התואר השני והדוקטורט שלו במכון ויצמן למדע, ובהם חקר מיקרואורגניזמים בסביבות משתנות.
במסגרת פעילותו כעמית ממשק, כתב דניאל דוח על הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה. הוא ניתח את המחקרים, את כמויות הפסולת האורגנית בארץ, את המדיניות בארץ ובעולם, ואת החלטות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה. אחת מהמלצותיו בדוח זה אושרה בממשלה באוקטובר 2014, והביאה לתוספת של 50% מכסות חשמל לתחום הפקת חשמל הפוטו-וולטאי (אנרגיית שמש). זאת לאחר שכבר ב-2012 אזלו המכסות לאנרגיה מתחדשת זו.
במקביל ללימודיו דניאל עסק בחינוך מדעי כמרצה, מנחה ומדריך לתלמידים ולמורים מטעם מכון ויצמן. הוא פעיל בתחומים של קיימות מעשית ופרמקלצ'ר ברמה האישית והישובית כבר שנים, והצטרף לתכנית ממשק במטרה לקדם את התחום ברמה הלאומית.
כיום דניאל הינו חוקר ויועץ מדעי בתחומים של יישום מדע בממשל, אנרגיות חלופיות, שינוי אקלים, חקלאות וסביבה, תקשורת המדע, ומדעי הרפואה. הוא עובד עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, חברות פרטיות, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מוסדות אקדמיים, ועוד. יחד עם בוגרי ממשק נוספים, דניאל הוא ממקימי SP Interface, אשר פועלת ליישום מדעי הסביבה בממשל, ברשויות, בתעשייה ובחברה הישראלית.