למתן תארים ראשון ושני בהצטיינות ותואר דוקטור במדעי כדור הארץ והסביבה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עסק בקיבוע פסולת רדיואקטיבית באמצעות חומרי מליטה (צמנט פורטלנד) כשיטת טיפול בפסולת זו במטרה לצמצם את זליגתה לסביבה, ובהשפעת תנאי הסביבה, כמו חומציות גבוהה ונוכחות פחמן דו-חמצני, על אופי הקיבוע ואיכותו. מחקריו פורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים בתחום, כגוןCement and Concrete Research, הוצגו במספר גדול של כנסים בין-לאומיים וישראליים, ובהם Goldschmidt, הכנס הבין-לאומי המרכזי לגיאוכימיה, וזיכו אותו במלגות ובפרסים רבים, כולל פרס לעבודה המצטיינת שהוגשה על ידי מדען צעיר מטעם האגודה הישראלית למדעי הגרעין. נוסף על כך, הדריך מתן פרויקטי מחקר ותרגל בהצטיינות מספר קורסים לתואר ראשון במחלקתו.

בתפקידו כעמית ממשק, פועל מתן לקידום מספר פרויקטים:

• • מדדי שינוי אקלים – זהו הפרויקט המרכזי שמתן מוביל בשנת הממשק שלו, והוא כולל פיתוח מדדים המציגים את השפעת שינוי האקלים על ישראל בראייה רב-שנתית ובחלוקה לנושאים שונים (אנרגיה, בריאות, חקלאות ועוד). המדדים מפותחים בהתאם לסטים בין-לאומיים של מדדים, בהלימה לכמות ולאיכות של המידע הסטטיסטי הזמין, תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה ועם גופים חוץ-ממשלתיים רלוונטיים, בהם פורום ה-15, מרכז טאוב, האקדמיה הלאומית למדעים ועוד. המדדים יתפרסמו באתר הלמ"ס בעמוד ייעודי, שמטרותיו הן להנגיש למקבלי החלטות ולציבור הרחב את המגמות השונות הנובעות משינוי האקלים בכל נושא, ואת הפעולות הנעשות כדי למתן את חלקה של ישראל בשינוי האקלים, ולהיערך להשפעותיו הצפויות.

• • תוכנית היערכות הלמ"ס לשינוי אקלים – מתוקף החלטת ממשלה מספר 1902 מתאריך 23.10.2022, כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שבה מחויבים בהגשת תוכנית היערכות לשינוי אקלים למשרד להגנת הסביבה. מתן כתב את מסמך תוכנית ההיערכות של הלמ"ס, שבמרכזו עומד פיתוח מדדי שינוי האקלים, וכולל גם חלקים הנוגעים לתפעול הלמ"ס מבחינת ההיערכות לשינוי האקלים וצמצום השימוש במשאבים.

• • בחינת שינויים באשר לסודיות של מידע סטטיסטי על משאבי טבע וסביבה – שמירה על סודיות מידע פרטי ועסקי מעוגנת חקיקתית בפקודת הסטטיסטיקה, המסדירה את פעילות הלמ"ס, ומהווה עיקרון יסוד ותנאי הכרחי להצלחה עבור גוף סטטיסטיקה לאומי. עם זאת, לעיתים עיקרון זה מונע פרסום של מידע סטטיסטי הנוגע למשאבי טבע וסביבה, ששייכים לכלל הציבור ושיש להם השפעה משמעותית על הדורות הבאים ועל איכות החיים בישראל. במהלך שנת הממשק כתב מתן נייר מדיניות בנושא, המתאר את המצב הנוכחי, את המנגנון המאפשר אותו, את הפגיעה ברווחת הציבור הנובעת מכך, ואף מציע שינויים בפקודת הסטטיסטיקה כדי לאפשר פרסום מידע שכזה.

• • קידום כלכלה כחולה – מתן, יחד עם עמיתות ממשק בגופים נוספים, ד"ר מיכל גולדנברג (המטה לביטחון לאומי), ד"ר מעיין נדר (משרד החקלאות) וד"ר חן קניגסברג (משרד האנרגיה), שותף בצוות משימה בין-משרדי, ששם לעצמו למטרה לקדם את תחום הכלכלה הכחולה (פיתוח המרחב הימי בראייה מקיימת). עבודת הצוות מתמקדת בהנגשה ובהאחדה של מידע סביבתי שרלוונטי לתהליכי התכנון והפיתוח בים, ומביא בחשבון הקמה עתידית מתוכננת של מאגר מידע אחוד לכלכלה כחולה. כחלק מתהליך החשיבה והפיתוח עבור הפרויקט נפגש הצוות עם גורמי מפתח בתחום, ובהם מִנהל התכנון, משרד החדשנות, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל והמרכז לכלכלה כחולה בחיפה, ועובד איתם בשיתוף פעולה.

• חשבון לוויין למרחב הימי – מתן מסייע בפיתוח חשבון לוויין למרחב הימי, כלומר מסגרת חשבונאית שתספק ניתוח על חלקו של המרחב הימי בכלכלה ובחברה הישראלית, ותשלב בתוכו נקודת מבט סביבתית.