לנתליה תואר שני ושלישי בלימודי הסביבה ובחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב עם התמחות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה סביבתית. מחקר בתר-הדוקטורט שלה התקיים באקדמיה ללימודים אזוריים ובין-לאומיים באוניברסיטת הרווארד ובתוכנית העמיתים ע"ש מרטין בובר באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עסקו בצמצום פערים חברתיים בממשקי המדיניות, המדע והטכנולוגיה לחקלאות בת-קיימא ובשיתוף פעולה אזורי בחקלאות וסביבה במזרח התיכון בדגש על ניהול מינים חוצי-גבולות. מחקריה פורסמו בכתבי עת מובילים באנגלית ובעברית. ספרה, העוסק במדיניות החקלאית-סביבתית בישראל ובהשפעותיה על החקלאות הערבית-פלסטינית בישראל, יצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת סטנפורד. נתליה ניהלה קבוצות מחקר שונות – המעבדה לסביבה וחברה באוניברסיטת תל אביב, קבוצת המחקר הבין-תחומית לסביבה במזרח התיכון באוניברסיטת הרווארד, קבוצת המחקר הבין-תחומית לאקולוגיה פוליטית באוניברסיטה העברית – וגייסה להן משאבים. לנתליה ניסיון עשיר כמרצה בממשקי סביבה, חברה, אקלים ומדיניות במוסדות אקדמיים בישראל ובארה"ב.

בתפקידה במִנהל תעשיות פעלה נתליה במספר תחומים:

היערכות לשינוי האקלים

נתליה גיבשה, יזמה והובילה בשותפות עם עמיתי ממשק במשרד הבריאות ועם סגן מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה את השולחן העגול הבין-משרדי לקידום ההיערכות לעבודה בעומסי החום. שולחן עבודה זה גיבש שחקנים ממשלתיים מ-13 יחידות רלוונטיות ומומחים בתחום הפיזיולוגיה של המאמץ כדי למפות את הפערים הקיימים ולזהות את דרכי הפעולה הנדרשות מהיחידות השונות כדי לגבש תוכנית עבודה משותפת. מטרת הפעילות בשלב הנוכחי היא גיבוש גוף ידע מקומי שיסייע בקידום המדיניות שתגן על העובדים החשופים לעומסי חום, הגדרת ערכי סף בריאותיים לניהול תקין של עבודה בחום, קידום הפריון הכלכלי בענפים חשופים לתנאי האקלים בחוץ ובסביבות פנים ללא בקרה אקלימית ושמירה עליו.

כחלק מפעילותה במִנהל תעשיות חיברה נתליה מסמך סקירה על אודות התגברות עומסי החום ומשמעויותיה לעבודה ולפריון בסביבת עבודה לא מאוקלמת בתעשייה בישראל. המסמך מספק סקירה חברתית וכלכלית של השפעות עומסי החום על התעסוקה בתעשייה ושל היבטי העלות הציבורית הכרוכה בסיכונים לעובדים ולמעסיקים עקב העבודה בתנאים חמים, ומגבש כיווני פעולה להתערבות ממשלתית. נתליה גיבשה מתודולוגיה למחקר פיילוט עם בעלי תפקידים בתעשייה, שמטרתו בחינת הידע הקיים בתעשייה בישראל על השפעות עומסי החום על העבודה ובחינת תורת העבודה שפותחה בישראל לשמירה על פריון בתעשייה בעומסי החום, וכן הנחתה סטודנטים בביצוע מחקר הפיילוט. בהמשך למחקר הפיילוט גיבשה נתליה סקר ממשלתי שיכמת את השפעות עומסי החום על הפריון בתעשייה. הסקר יאפשר לפתח מדיניות מושכלת שתגן על הבטיחות והבריאות של העובדים, ותפַתֵח את הפריון התעשייתי לנוכח אתגרי שינוי האקלים. ביצוע הסקר הרחב ישתלב בתוכנית העבודה של מִנהל תעשיות לשנת 2025 ויאפשר למדינה לעצב את ההתערבות הציבורית בסוגיה בהתבסס על נתונים.

פיתוח ההון האנושי וההכשרות המקצועיות לנוכח הצורך בפריון מכליל ((inclusive productivity ואתגרי שינוי האקלים

נתליה הייתה שותפה לוועדת ההיגוי הממשלתית של תוכנית 360 שמטרתה קידום אוכלוסיות בתעסוקה ויצירת פריון מכליל. מודל הפעולה שגובש יבוא לידי ביטוי בתהליך האבחון והמיפוי לתעשייה במכרז החדש של משרד הכלכלה להפעלת המכון לייצור מתקדם ולהתייעלות במשאבים. נוסף על כך, נתליה מיפתה וסקרה את הערוצים שמתאימים לשילוב הכשרות מקצועיות לעיסוקים ירוקים בתחום ההכשרות הממשלתיות ובתחומי ההכשרה האקדמית לתעשייה במטרה לסייע לתעשייה להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים ואתגרי הסביבה.

יצירת מנגנון פעולה ומענה ממשלתי לעת משבר ומצב חירום

נתליה הייתה שותפה לגיבוש מנגנון הפעולה מול התעשייה בעת החירום כאשר נוצרה פגיעה ברציפות התפקודית בקווי העימות ובאמון הציבור בממשלה. מנגנון הפעולה שגובש הוסיף ממד גיאוגרפי לקשר עם המפעלים, הוקדש זמן לקשר ישיר עם בעלי תפקידים בכירים במפעלים, וכן נוצר מנגנון איסוף מידע דיגיטלי על האתגרים שהתעשייה נתקלת בהם, כדי להתמודד עם האתגרים הפרטניים של המפעלים ועם אתגרי הרוחב בתעשייה. פעילות זו הובילה להתאמת מנגנוני הפיצוי לצורכי התעשייה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, להתאמות כלי הסיוע הממשלתיים למפעלים ולעובדים בקו העימות, להגדלת מספר המיגוניות לשם שמירה על רציפות תפקודית, ולמיפוי השפעות הפחתת אמוניה על התעשייה.

נתליה הייתה שותפה בארגון ובהובלה של מפגשים ישירים במודל Business to Government לצד לשכת המנכ"ל ועמיתיה ליחידה. כחלק מהמפגשים זומנו עשר יחידות ממשלתיות רלוונטיות אל שטח הפעילות בקווי העימות במטרה לסייע לתעשייה להתמודד ביעילות עם אתגרי הפעילות הכלכלית בעת העימות ולשקם את האמון והקשר בין הציבור לממשל. מענה מהיר ויצירת אמון בין משרתי המנגנון הציבורי לאזרחים בכלל ולמובילי הפעילות הכלכלית בפרט הם משאבים חשובים לפעולה ציבורית בעת חירום.