ליצחק דוקטורט במדעי הצמח ובמדעי הסביבה מהאוניברסיטה העברית, בתוכנית מוסמך ודוקטורט עילית (מד"ע) של מכון סילברמן למדעי החיים, ותואר ראשון בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים ובמדעי הסביבה. במסגרת הדוקטורט חקר יצחק איזונים ביו-אנרגטיים באצה ירוקית מקרקעית הנגב, ומחקרו פורסם בכתבי עת מדעיים, בהם Photosynthesis Research.

במסגרת תפקידו ברשות המיסים יצחק פעל במספר תחומים:

מיסוי תחבורה – יצחק כתב נייר מדיניות על התאמת מיסוי התחבורה לעידן של הנעה חלופית, בדגש על עידוד המעבר לתחבורה ידידותית לסביבה, מיסוי הוגן ומניעת נזקי נסועה וגודש נרחבים. יצחק הוביל את גיבוש מדיניות המשרד בנושא, תוך בחינת חלופות רבות בתחום שנמצא בחיתוליו ברמה העולמית.

מיסוי פחמן – יצחק היה שותף לצוות בין-משרדי שמקדם החלת מס פחמן בישראל. מס מסוג זה נחשב כלי מרכזי למאבק בשינוי האקלים, ונושא השלכות כבדות משקל על עמידת ממשלת ישראל ביעדי אקלים ועל מיצובה הבין-לאומי. יצחק שימש חוט מקשר חשוב בין השפה המדעית-סביבתית של המשרד להגנת הסביבה לבין השפה הכלכלית-תקציבית של גורמי האוצר. הוא השתתף בניתוחי השלכות המס ובתכנון מתווה נכון להחלתו. הנושא מקודם בממשלה במסגרת הצעת מחליטים לחוק אקלים לישראל, שהגיש המשרד להגנת הסביבה.

עידוד חדירת כלי רכב חשמליים לשוק – במסגרת צוות בין-משרדי לשילוב רכב חשמלי, יצחק היה שותף להחלטות ולהתוויית מדיניות לקידום המעבר לתחבורה חשמלית בתחבורה הפרטית והציבורית. מעבר לתחום המיסוי, מקודמים תמריצים בתחומי רשת הטעינה, הטבות "רכות", אסדרה על יבואנים ועוד; כל זאת תוך התייחסות ספציפית למקטעים בעלי חשיבות ולקשיים מיוחדים, כגון תחום המוניות.

צמצום תופעת שימוש פסול בממיסים – תופעת השימוש הפסול בממיסים ובשמנים קלים כתחליף לדלק מביאה לפגיעה חמורה בציבור עקב זיהום אוויר, פגיעה במנועי רכב וסכנת שרפות. תופעה עבריינית זו אף פוגעת בהכנסות המדינה, ונועדה להתחמק מתשלום מיסים על דלק תקני. יצחק כתב מאמר דעה ב"זווית" – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, על השימוש הפסול בחומרים אלה, וכך העלה למודעות הציבור את הסכנות הכרוכות בתחליפי הדלק ואת מאמצי האכיפה הממשלתיים לצמצום התופעה.