למריקה תואר דוקטור במיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ומחקריה עסקו במנגנוני האלימות של חיידקים מחוללי מחלה (פתוגנים) בבני אדם. במהלך התואר השלישי מריקה חקרה רשתות של בקרה גנטית האחראיות על מנגנוני האלימות בחיידק ליגיונלה פנאומופילה, הגורם לדלקת ריאות בשם מחלת הלגיונרים בבני אדם. מריקה סיימה בהצטיינות תואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. בתואר השני מחקרה עסק בקשר שבין חילוף החומרים (מטאבוליזם) למנגנוני האלימות בחיידק ליסטריה מונוציטוגנס, המוכר כמזהם בתעשיית המזון וכגורם למחלת הליסטריוזיס בבני אדם.
בתפקידה כעמיתת ממשק במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מריקה פועלת במספר תחומים:
- הפחתת פליטות גזי החממה במערכות המזון ובענף החקלאות – הערכה המבוססת על מחקרים מדעיים מהעת האחרונה משייכת למערכות המזון הגלובאליות בין רבע לשליש מכלל פליטות גזי החממה העולמיות. אולם, עד היום לא נעשה אומדן לטביעת הרגל הפחמנית של מערכות המזון בישראל. מריקה שותפה בצוות בין-משרדי בו היו חברים משרדי החקלאות והגנת הסביבה, אשר בוחן נושא זה לראשונה. במסגרת זו, מריקה מרכזת את פעילות המטה הנוגעת לאמצעי הפחתת פליטות גזי החממה בענף החקלאות, ולוקחת חלק בגיבוש צעדי הפחתה משמעותיים בטווח הבינוני והקצר.
- היערכות מערכות המזון לשינויי האקלים – מריקה שותפה לגיבוש תכנית היישום להיערכות מערכות המזון לשינויי האקלים, כחלק מהתכנית הלאומית להיערכות ישראל למשבר האקלים. מריקה לוקחת חלק בניהול הוועדה הבין-משרדית המגבשת את התכנית, בין השאר בנושאים כגון בחינת התלות של ישראל ביבוא מזון, הגדלת חוסן הייצור המקומי, חינוך לתזונה בריאה ומקיימת, וטכנולוגיה וחדשנות במזון.