ז’נא היא בעלת תואר ראשון במדעי החיים והרפואה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ותואר שלישי מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. עבודת המחקר שלה התמקדה בחקר מנגנוני הפעולה של חלבונים תוך־תאיים ובתפקידם בהתפתחות מחלות אלרגיות. ז'נא הרחיבה את עיסוקה המחקרי לחקר מנגנונים מולקולריים של מחלות נוירודגנרטיביות, בדגש על מחלת פרקינסון.

תוצאות מחקריה פורסמו בשני מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים בתחום, והיא היתה שותפה בכתיבת הצעת פטנט שהתבססה על ממצאי מחקריה בשיתוף עם "רמות" – חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב.

בתפקידה כעמיתת ממשק במשרד החקלאות וביטחון המזון הובילה ז'נא את הפרויקטים הבאים:

• קידום ממשקי גידול סביבתיים: ז’נא ריכזה את תחום החקלאות בת־קיימא וכתבה מסמך מקיף שנועד לקדם את שילובן של פרקטיקות סביבתיות בממשקי החקלאות בישראל. מסמך זה היווה בסיס לדיונים עם מומחים ולתיעדוף מהלכים לאימוץ ולהטמעה של פרקטיקות חקלאיות סביבתיות.
• הקמת קרן צמיחה למזון בריא מהצומח: במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון, שמשרד החקלאות מוביל בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה, היתה ז’נא שותפה בכתיבת הצעה להקמת קרן צמיחה לעידוד צריכה וייצור של מזון בריא מהצומח, כחלק מהמאמץ לקידום תזונה בת־קיימא ובריאה בישראל.
• ייעול השימוש בדשנים חנקניים: ז’נא הובילה סקירה בינלאומית של כלי מדיניות ותמיכות הנהוגים במדינות שונות להפחתת עודפי חנקן בחקלאות, בדגש על דשנים חנקניים. על בסיס סקירה זו גיבשה המלצות לפרקטיקות יישומיות המתאימות להטמעה בישראל.
• טיפול בפסולת חקלאית – צוות משימה בין־משרדי: ז’נא היתה חברה בצוות משימה בין־משרדי שעסק בטיפול בפסולת פלסטיק חקלאית, בדגש על פסולת שמקורה בחיפויי קרקע. הצוות, שכלל את ד"ר עינת זהביאן־ויסמן, עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה, ד"ר רעות גיא, עמיתת ממשק ברשות החדשנות, וד"ר צופיה אנגלמן, עמיתת ממשק בחשב הכללי, משרד האוצר, עבד בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות לקידום פתרונות לטיפול בפסולת פלסטיק מחקלאות.