ללירן תואר שלישי ותואר שני באקולוגיה ושמירת טבע ותואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו התמקד באורח החיים הייחודי של אוכלוסיות הזיקיות במערב הנגב. זיקיות מתאפיינות באורח חיים קצר, תמותה לאחר הרבייה, ומשך דגירה ארוך של כשנה – מאפיינים אלו יוצרים הפרדה בזמן בין שתי תת-אוכלוסיות המתרבות בשנים עוקבות, מנגנון שעשוי להוביל להיווצרות מינים חדשים באותו מרחב (להרחבה המאמר, ובתקשורת). המחקר העמיק בקשר שבין תופעה זו לבין תנאים סביבתיים, ובוחן כיצד בחירת אתרי הטלה עמוקים על בסיס תנאים תת-קרקעיים, לצד איומים מצד שינויי אקלים וחקלאות אינטנסיבית (לדוגמה כרמים: להרחבה המאמר, ובתקשורת) משפיעים על שרידות המין ומחייבים עדכון של אסטרטגיות שמירת הטבע.

בתפקידו כעמית ממשק במינהל התכנון, לירן מוביל את הפרויקטים הבאים:

• קידום תכנון מותאם לשינוי אקלים, שיפור החוסן האקלימי וצמצום פליטות במסגרת התוכניות האזוריות המרחביות: התוכנית האסטרטגית המרחבית למדינת ישראל קובעת חלוקה לאזורי תפקוד בכל הארץ. במסגרת קידום התוכניות האזוריות מרחביות צוותי התכנון נדרשים להתייחס לנושא האקלים (מיטיגציה ואדפטציה). במהלך השנה לירן מפתח את התורה המקצועית לשילוב אקלים בתוכניות אזוריות ומכין את התוכנית להטמעת העקרונות אצל צוותי התכנון.
• שיפור ועיגון מעמדם של עצי רחוב בתכנון: המעבר בין שלבי התכנון והביצוע של רחובות הינו נקודה קריטית להבטחת נטיעת עצים בצורה מוצלחת במרחב העירוני. על מנת לקדם נושא זה, לירן פעל לשיפור ועיגון מעמדם של עצים בתכניות, בצורה שתבטיח הישארותם לאורך שלבי התכנון. במסגרת זו, נכתב מדריך להתייחסות לעצים בתכנון אשר מציע פתרונות חדשניים לשיפור מעמדם והבטחת הישארותם לאורך התכנון. בין היתר המסמך מציע עיגון רצועות נטיעות, הצגת תת-הקרקע, הגדרת גודל מדרכה ועוד. כתיבת המסמך לוותה בפגישות עם גורמי עניין רבים ובחינת פתרונות מוצעים אל מול אתגרי התכנון. נוסף על כך, לירן שותף בפיתוח ואפיון כלים תכנוניים לשיפור ההתייחסות התכנונית לעצים וכלים להנגשת התייחסות לעצים בכלל השלבים התכנוניים.
• תכנון חברתי-סביבתי של חוות שרתים: מינהל התכנון עוסק בתכנון חוות שרתים במטה ובמחוזות ובוחן את הסוגייה לאור העניין הגובר. בעוד מרכז העיסוק בחוות שרתים הינו בסוגיות אנרגיה, לחוות שרתים השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. לירן ארגן יום עיון למטה ולמחוזות מינהל התכנון בנושא חוות שרתים, במטרה להציף סוגיות סביבתיות וחברתיות הנוגעות לתכנון חוות שרתים לכלל העוסקים בדבר. יום העיון נבנה כמענה לשאלות שעלו מהשטח במסגרת קידום חוות שרתים, והיווה בסיס ידע מקצועי לכלל היחידות בעיסוקן בהקמת חוות שרתים.

לירן פועל בשלושה צוותי משימה בין משרדיים:

• איתור ופתרונות חסמים בין תשתיות לעצים במרחב העירוני לקידום צל במרחב הציבורי. הצוות, בשיתוף פעולה עם ד"ר נעה צוקרמן, עמיתת ממשק במועצה הלאומית לכלכלה, עסק באחד החסמים המרכזיים לקידום ייעור עירוני בישראל: הקונפליקט בין פריסת תשתיות פיזיות בתת-הקרקע לבין נטיעה, שימור ופיתוח של עצים במרחב הציבורי. הצוות מיפה את האתגרים והחסמים באמצעות סקירה מקצועית עם בעלי העניין מהמגזר הציבורי והפרטי. הצוות יזם וריכז שולחן עגול בין-מגזרי למיפוי הקונפליקט ולזיהוי פתרונות אפשריים. כמו כן, שילב לראשונה את חברות התשתית בשיח בנושא, ומוביל תהליך לרתימת חברות התשתית לקידום פתרונות דרך מנגנוני התכנון, במטרה לעגן את מעמד העץ כתשתית חיונית במרחב הציבורי.
• השפעות סביבתיות של חוות שרתים. הצוות, יחד עם ד״ר יוליה פנוב, עמיתת ממשק באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וד"ר נעה צוקרמן, עמיתת ממשק במועצה הלאומית לכלכלה, השתלב בליבת העיסוק בחוות שרתים בישראל. הצוות הכין סקירה בין לאומית מקיפה על ההשפעות הסביבתיות של חוות השרתים על מנת לבחון את ההשפעות בישראל. הסקירה לוותה בהמלצות למחווני תיעדוף לחוות שרתים גדולות והצעות לרגולציה מותאמת לישראל. הצוות בעבודתו העלה את סוגיית חוות השרתים לדיון אצל גורמי עניין רבים על ידי יצירת קשר ושיתוף מידע בין גורמים שונים.
• פתרונות מקומיים בטיפול בפסולת. הצוות, יחד עם ד"ר רע מיטלמן, עמית ממשק במשרד האוצר, ד"ר דניאלה הלר-פרלשטיין, עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישראל כהן, עמית ממשק ברשות האסדרה וד"ר דוד לייטנר-כהן, עמית ממשק במשרד הפנים,קידם פתרונות מקומיים לטיפול בפסולת לצורך צמצום ההטמנה בישראל. הצוות מיפה חסמים רגולטוריים, תכנוניים וכלכליים להקמת מתקני טיפול מקומיים בפסולת, גיבש המלצות לבחינתם וביצע מיפוי עלויות ותועלות סביבתיות וכלכליות של טיפול מקומי בפסולת. כמו כן, הצוות מגבש "מפת דרכים" להצבת מתקני טיפול מקומיים ראשונים.

מעניין לדעת: במסגרת הדוקטורט, לירן חקר זיקיות גם במדבר נמיב, והשווה את אורח החיים שלהן לזיקיות בנגב. לירן היה שותף בארגון של שלוש משלחות מחקר לנמיביה, בשיתוף עם חוקרים ומומחים מקומיים במהלכן ביצעו תצפיות התנהגות על זיקיות בלב המדבר.