לימימה תואר דוקטור במיקרוביולוגיה סביבתית ממכון וייצמן. מחקרה התמקד במנגנונים של העברת גנים אופקית בחיידקים ימיים, תהליך מרכזי באבולוציה של חיידקים. במסגרת עבודתה, פיתחה שיטות להנדסה גנטית בחיידקים שאינם חיידקי מודל, באופן המאפשר מחקר של תהליכים ביולוגיים בהקשר סביבתי. נוסף על כך, ימימה חקרה את יוחסי הגומלין בין אצות לחיידקים והראתה כי תרכובות המופרשות מאצות מעודדות העברה גנטית אופקית בחיידקים. ממצאי מחקרה תורמים לצמצום פערי הידע הקיימים היום הנוגעים למנגנונים ביולוגיים בסביבה הימית. (doi: 10.1128/mbio.01062-24, https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39189747/)
ימימה סיימה תואר ראשון במדעי הצמח באוניברסיטה העברית ותואר שני בחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת התואר השני חקרה ימימה תהליכי התמיינות אחורה בתאים צמחיים בדגש על מנגנונים אפיגנטיים ומנגנונים מולקולריים של פתיחה וסגירה של הדנא.
בתפקידה כעמיתת ממשק ברשות הטבע והגנים הובילה ימימה פרוייקט של מניעת הרעלות חיות בר הנגרמות כתוצאה מחומרי הדברה חקלאיים.
– ימימה ארגנה סדנה בנושא צמצום הרעלות של חיות בר בהשתתפות בעלי תפקידים רלוונטיים ממשרד החקלאות וביטחון המזון, מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד הבריאות, ממשרד העבודה, מגופים אזרחיים כגון החברה להגנת הטבע וכן ממעבדות העוסקות בזיהוי ובפענוח של הרעלות. בעקבות הסדנה ימימה גיבשה המלצות לתוכנית פעולה יחד עם הקמת צוות עבודה ליישומן, בליווי צוות ניהול בכיר שיורכב מנציגי שלושת המשרדים.
– ימימה הובילה שיתוף פעולה הדוק בין רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ובטחון המזון, שאפשר את התקדמות התהליך.
– ימימה יזמה מהלך להכנסת משקיף מרשות הטבע והגנים לוועדה הבין-משרדית לרישוי ולרישום של תכשירי הדברה, על מנת להטמיע את שיקולי שמירה על חיות הבר בתהליך הרישוי.
– ימימה ניתחה נתוני הרעלות, מאגרי מידע, התייעצה עם אנשי מקצוע וביצעה סקירה ספרותית על מנת להבין מי הם חומרי ההדברה המהווים את הסכנה הגדולה ביותר לחיות הבר. לאחר מכן, ימימה הובילה איסוף מידע וניתוח נתונים להבנה של גידולים חקלאיים מועדים להרעלות, תחליפים אפשריים לחומרי ההדברה, שילוב הדברה משולבת ושינוי תווית על מנת לצמצום ולמנוע הרעלות. בנוסף, ימימה היתה שותפה למהלך שעדיין לא הגיע לסיומו שנועד להגביל את האחזקה והמכירה של חומרים אלו.
– ימימה היתה חלק מצוות בין משרדי שכלל אנשי מקצוע וגורמי אכיפה ופיקוח שמטרתו שיפור ההתנהלות באירועי הרעלה עתידיים על-ידי גיבוש נוהל עבודה מסודר שיבהיר את תפקידי הגורמים הרלוונטיים ויחזק את התיאום וההרתעה.
בנוסף, ימימה כתבה מסמך סקירה והמלצות מדיניות על המשך השימוש בנאוניקוטינואידים בישראל – קבוצת חומרי ההדברה הנפוצה ביותר כיום נגד חרקים. חומרים אלו נחשבים למזהמים סביבתיים מתמשכים הפוגעים באורגניזמים שאינם המטרה, לרבות מאביקים, עופות, בעלי חיים ימיים ואף בני אדם. המסמך סוקר את הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים לצד תמונת המצב הרגולטורית בישראל ובעולם, ומציע צעדים מעשיים לצמצום השימוש ולעידוד חלופות בטוחות ובנות־קיימא.
צוות משימה בין משרדי: ימימה, ביחד עם דוקטור שקד לובוצקי גטה, עמיתת ממשק במשרד הבריאות, עסקה ב"טבע מרפא"- פרוייקט בין משרדי של משרד הבריאות, משרד הרווחה ורשות הטבע וגנים, שמטרתו לחבר בין אזרחים ותיקים לטבע. במסגרת המיזם נכתב מסמך הנחיות יישומי לבתי אבות, שיסייע בהוצאת הדיירים למרחבים טבעיים כחלק מקידום איכות החיים והבריאות. המסמך מכיל עקרונות תכנוניים, שיקולי בטיחות, דגשים טיפוליים והתאמות נגישות.
פרסומים:
מאמר אותו ימימה כתבה בעיתון אקולוגיה וסביבה על תוכנית הפעולה הבין-משרדית לצמצום הרעלות של חיות בר הנובעות משימוש בחומרי הדברה חקלאיים. (https://magazine.isees.org.il/?p=60323)