חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ט"ו 2026-2025

ד"ר מירב טל-מעון




ד"ר מירב טל-מעון היא עמיתת ממשק באגף הייעור של קק"ל, לצדם של ד"ר גלעד אוסטרובסקי, מנהל אגף הייעור והיערן הראשי, ד"ר שני רוהטין-בליץ רכזת מחקר וקשרי חוץ באגף הייעור ומור אשכנזי ממונה ממשק יער למניעת שריפות באגף הייעור.

למירב תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה; ותואר שלישי בלימודי סביבה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מחקרה עסק בפיתוח כלים לקבלת החלטות לניהול נגר בעזרת פתרונות מבוססי טבע, תוך שילוב מודלים הידרולוגיים, אופטימיזציה מרובת מטרות וניתוח עלות-תועלת. במסגרת מחקרה פרסמה מאמרים בנושא תיעדוף מרחבי של פתרונות מבוססי טבע לניהול נגר ב-Journal of Environmental Management  וב-Journal of Hydrology.

לפני הצטרפותה לתוכנית ממשק, מירב עבדה כפוסט-דוקטורנטית במוסד שמואל נאמן בטכניון, שם עסקה בסוגיות של משאבי קרקע ומים בהקשר של ביטחון מזון בישראל בהווה ובמבט לעתיד. עבודתה שילבה ניתוח נתונים, מיפוי מרחבי וגיבוש המלצות מדיניות, והיוותה בסיס לכתיבת דוח "משאבי מים וקרקע בישראל 2050".

בתפקידה כעמיתת ממשק באגף הייעור של קק"ל, מירב הובילה וקידמה את הפרויקטים הבאים:

קידום תיעדוף שטחים לשיקום אקולוגי ביערות קק"ל

מירב הובילה פרויקט לתיעדוף שטחים לשיקום אקולוגי בשטחי הניהול של קק״ל, במטרה לסייע לאגף הייעור בקבלת החלטות מבוססת נתונים לגבי אזורים שבהם נדרשת התערבות שיקומית. במסגרת הפרויקט ערכה סקירה של נושא השיקום בראי קק״ל, בחנה את שכבות המידע הקיימות במערכות המידע הגיאוגרפי של הארגון, והשתמשה בכלי אופטימיזציה מרחבית לזיהוי אזורים שבהם קיימת חפיפה בין קריטריונים אקולוגיים וניהוליים. העבודה התמקדה בין היתר בערכי טבע ונוף, מסדרונות אקולוגיים, יחידות אקולוגיות בחוסר, אזורים שנפגעו משריפות ותופעות של התייבשות ותמותת עצים. תוצרי הפרויקט כוללים מפות ותרחישים לתיעדוף פעולות שיקום, לצד מסמך מסכם וכיווני יישום אפשריים עבור אגף הייעור.

ארגון יום עיון מקצועי בנושא התייבשות ותמותת עצים ביערות

מירב ריכזה את התיאום והארגון של יום עיון מקצועי בקק״ל בנושא התייבשות ותמותת עצים ביערות. יום העיון נועד לאפשר לעובדי קק״ל, לצד גורמי מקצוע נוספים, להעמיק את ההבנה של תופעת ההתייבשות, הרקע ההיסטורי שלה, הקשר לשינויי אקלים, והאתגרים שהיא מציבה לניהול היער בישראל. במסגרת היום הוצגו ידע מחקרי וניסיון מהשטח, פעולות שקק״ל מבצעת כיום וכיווני פעולה להמשך. מירב הייתה שותפה לבניית התוכנית המקצועית, לתיאום מול מרצים ושותפים ולחיבור בין חוקרים ואנשי שטח, וכן הנחתה את המושב "ממשק יערני ושיקום בתקופה של שינוי אקלים", שעסק בראייה לעתיד ובהתמודדות עם אתגרי היערנות בעידן של שינויי אקלים.

שותפות בארגון הסיור הלימודי של תוכנית ממשק לקופנהגן

במסגרת תוכנית ממשק, מירב הייתה חלק מהצוות המארגן של הסיור הלימודי של עמיתי התוכנית לקופנהגן, ולקחה חלק בתכנון התוכן המקצועי והלוגיסטי של הסיור. במסגרת זו הייתה אחראית על בניית לוח הזמנים, תיאום בין פגישות, סיורים ופעילויות, ויצירת קשר עם ארגונים ומוסדות מקצועיים בדנמרק. העבודה כללה גם מחקר מקדים על סוגיות סביבתיות בדנמרק, ובהן מדיניות סביבתית, תכנון עירוני, קיימות ושמירת טבע, במטרה לבנות סדר יום מקצועי מגוון ולהנגיש את המידע לקבוצת העמיתים. פעילות זו שילבה למידה מקצועית, עבודת צוות, תכנון לוגיסטי וניהול קשרים עם גורמים בארץ ובחו״ל.

גיבוש נייר מדיניות בנושא התמודדות עם פגיעות בלתי חוקיות ביער

מירב גיבשה נייר מדיניות בנושא התמודדות עם פגיעות בלתי חוקיות ביערות קק״ל, עבור מנהל אגף הייעור. הנייר עסק בפער שבין אחריותה של קק״ל לניהול שטחי יער נרחבים לבין יכולתה המוגבלת להתמודד עם פגיעות בלתי חוקיות בשטח, ובהן ונדליזם, השלכת פסולת, כריתות עצים בלתי חוקיות, הצתות ופגיעות הנגרמות מפעילות כלי רכב ממונעים. העבודה התבססה על סקירת ספרות, ניתוח נתונים, סיור מקצועי ושיחות עם אנשי יחידת הפיקוח ואגף הייעור, והציגה הערכה והשוואה בין חלופות מדיניות שונות, בהן שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות, מודל שיתוף פעולה עם גוף מדינתי בעל סמכויות אכיפה, וחלופת אכיפה רכה המבוססת על ניטור חכם, ניהול מבוסס סיכון ותכנון מונע.

צוות משימה "שיקום הצפון": גיבוש מסמך המלצות לצמצום פגיעה סביבתית בעקבות פעילות ביטחונית בשיתוף עם ד"ר ליטל עוזרי, עמיתת ממשק ברשות הטבע והגנים, חטיבת המדע, אגף סביבה, וד"ר סאלי נבואני-קוואס, עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה, מחוז צפון.

במסגרת צוות המשימה "שיקום הצפון" של תוכנית ממשק, מירב פעלה לגיבוש מסמך המלצות בנושא צמצום פגיעה סביבתית בעקבות פעילות ביטחונית, בדגש על שטחים פתוחים בצפון הארץ. עבודת הצוות כללה מיפוי בעלי עניין, קיום שיחות עומק עם גורמי מקצוע, איסוף תובנות מהשטח וארגון שולחנות עגולים בהשתתפות גורמים ממשרדי ממשלה, קק״ל, רשות הטבע והגנים, מערכת הביטחון, מועצות אזוריות, אקדמיה וארגוני סביבה.

הצוות התמקד בשלושה כיווני פעולה מרכזיים: חיזוק תיאום בין-ארגוני קבוע בין גופי הסביבה, מערכת הביטחון והרשויות המקומיות; הטמעת שיקולים סביבתיים בצה״ל באמצעות פיתוח תכנים ייעודיים ושילובם בהכשרות ובתדריכים; ופיתוח תשתית מידע ותמונת מצב משותפת ומתעדכנת, שתתמוך בקבלת החלטות בזמן אמת בשגרה ובחירום. תובנות הצוות נועדו לשמש בסיס להמלצות מעשיות להפחתת פגיעה סביבתית ולשיפור התיאום בין הגופים, מתוך תפיסה שמניעת פגיעה מראש היא חלק מרכזי בשיקום ובשמירה על השטחים הפתוחים.

מעניין לדעת: מירב למדה יוונית, והשתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים של תכנית ארסמוס באוניברסיטת אג'יאן ביוון. בעברה, מירב עבדה במדעטק – מוזיאון המדע בחיפה.

הצטרפתי לתוכנית ממשק מתוך רצון לחבר בין מחקר לעשייה ולהשפיע מעבר לגבולות האקדמיה. היה לי חשוב לעסוק במחקר שלא נשאר רק במאמרים, אלא מתורגם לכלים, החלטות ופעולות שאפשר לראות את ההשפעה שלהן בשטח. במהלך השנה באגף הייעור של קק"ל למדתי להכיר מקרוב את עבודת השטח, ולחבר אליה את הכלים המחקריים והמרחביים שאני מביאה איתי.

השפעתה של מירב על הסביבה בישראל:

קבלת החלטות מבוססת נתונים. עבודתה של מירב במהלך שנת ממשק תרמה לחיזוק היכולת לקבל החלטות מבוססות נתונים בניהול, שיקום ושימור יערות קק"ל. באמצעות פיתוח תהליך מרחבי לתיעדוף שטחים לשיקום אקולוגי, היא סייעה לחבר בין ידע מחקרי, שכבות מידע אקולוגיות, כלי אופטימיזציה וניסיון מהשטח, במטרה לזהות אזורים שבהם נדרשת התערבות ולבחון איזה סוג פעולה מתאים לכל אזור. בנוסף, עבודתה בנושאי התייבשות ותמותת עצים, פגיעות בלתי חוקיות ביער וצמצום פגיעה סביבתית בעקבות פעילות ביטחונית תרמה לקידום חשיבה מערכתית על האתגרים המרכזיים העומדים בפני השטחים הפתוחים בישראל. פעילות זו חיזקה את החיבור בין מדע, מדיניות וניהול שטח, וסייעה להניח תשתית מקצועית לקבלת החלטות סביבתיות טובות יותר בעתיד.