חזרה לרשימת עמיתים
מחזור ט"ו 2026-2025

ד"ר אירינה עמר




ד"ר אירינה עמר היא עמיתת ממשק במשרד החקלאות וביטחון המזון, בחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה ובשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), לצד אורי צוק בר, סמנכ״ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה; ד"ר יעל קחל, מנהלת תחום בכירה בחטיבה; וד״ר גדעון טופורוב, מנהל תחום היערכות לשינוי האקלים בשה״מ.

אירינה היא מהנדסת כימיה (ביוטכנולוגיה), בעלת דוקטורט בהנדסה כימית מאוניברסיטת אריאל וניסיון רב שנים במחקר ופיתוח יישומי, ניתוח תהליכים, אופטימיזציה, דיגום, בקרת איכות, הדרכה והובלת צוותים.

עבודת הדוקטורט של אירינה עסקה בייצור מימן תוך כדי טיהור שפכים, כמקור לאנרגיה מתחדשת, באמצעות תאי אלקטרוליזה מיקרוביאליים, אשר רשום כפטנט בינלאומי (PCTIL2010/256 W.O./2010/122545). מחקר זה שילב בין הנדסה כימית, ביוטכנולוגיה, מיקרוביולוגיה, אלקטרוכימיה וקיימות (מאמר להרחבה, מאמר נוסף)

 

במסגרת התואר השני (.M.Sc) בהנדסה כימית, מאוניברסיטת אריאל (2019) עסקה אירינה במחקר שבחן את השפעת פלסמת קורונה על פטריות לשיפור תחומי מזון ורפואה. מחקר זה התמקד בהבנת השפעות של תהליכים פיזיקליים וכימיים על מערכות ביולוגיות. במהלך התואר צברה ניסיון משמעותי בתכנון ניסויים, עבודה מעבדתית, ניתוח תוצאות וכתיבה מדעית (להרחבה: מאמר ראשון, מאמר נוסף)

 

במהלך לימודיה לתואר ראשון (.B.Sc) רכשה בסיס רחב בהנדסת תהליכים, כימיה, ביוטכנולוגיה ותכנון מערכות, וביצעה פרויקטים יישומיים בתחומים סביבתיים וטכנולוגיים. בין היתר, עסקה בפיתוח שיטות למעקב אחר ביופילם ובתכנון מפעל להתפלת מים בשיטת אוסמוזה הפוכה.

לאורך שנות פעילותה באקדמיה ובמחקר עסקה אירינה בהפעלה וניהול של מערכות מחקר יישומי, עבודה עם תהליכים סטריליים ואנאירוביים, מעקב אחר פרמטרים תהליכיים, פתרון חריגות ושיפור תהליכי עבודה. בנוסף, פרסמה מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים, הציגה את מחקריה בכנסים בארץ ובחו״ל, הייתה משכתבת מקצועית והנחתה סטודנטים לתארים ראשון, שני ושלישי.

בתפקידה כעמיתת ממשק במשרד החקלאות וביטחון המזון, אירינה קידמה את הפרויקטים הבאים:

  • גיבוש וקידום תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בענף החקלאות: אירינה פעלה לבניית בסיס ידע מקצועי ולגיבוש כיווני פעולה להפחתת פליטות במגזר החקלאי, בדגש על מקורות פליטה מרכזיים כגון דישון, זבל בעלי חיים ותסיסה אנטרית. במסגרת זו היא ניתחה מידע מדעי, מקצועי ורגולטורי, בחנה פתרונות יישומיים מהארץ ומהעולם, וסייעה בתרגום הידע להמלצות מדיניות רלוונטיות עבור מקבלי החלטות, גורמי מקצוע וחקלאים.
  • חיבור בין מחקר, כלכלה, אסטרטגיה ויישום מקצועי בשטח: עבודתה של אירינה התקיימה בממשק שבין החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה לבין שה״מ, וחיברה בין ידע מדעי, שיקולים כלכליים, צרכים מקצועיים של המגזר החקלאי ותהליכי מדיניות ממשלתיים. שילוב זה איפשר לבחון את אתגר הפחתת הפליטות לא רק כסוגיה סביבתית, אלא גם כסוגיה יישומית מבחינה כלכלית.
  • גיוס בעלי עניין, יזום והובלת שיח מקצועי: כחלק מעבודתה, אירינה עסקה ביצירת ממשקים עם בעלי עניין כגון, חוקרים, מגזר עסקי, אנשי שטח, מדריכים, משרדים אחרים, חברות ייעוץ וכו'. ארגון וניהול שולחנות עגולים, ושילוב ידע מהשטח בתהליכי גיבוש מדיניות. פעילות זו נועדה לוודא שהמלצות המדיניות מבוססות מדע, אך גם מחוברות למציאות החקלאית וליכולת היישום בפועל.

בנוסף פעלה אירינה גם בצוות משימה בין-משרדי בנושא הפחתת זיהום מדישון חקלאי בים התיכון, במסגרת גיבוש מדיניות הקשורה לאמנת ברצלונה. עבודת הצוות, שכלל את ד"ר עדי לנטון כהן וד"ר עדי ברש בשיתוף פעולה עם ד"ר מאיה שניט אורלנד, מנהלת אגף א' (משאבי הסביבה) עסקה באחד האתגרים הסביבתיים החשובים בממשק שבין חקלאות, איכות מים, ים ומדיניות בין-לאומית, צמצום ההשפעות הסביבתיות של דישון חקלאי והפחתת מעבר מזהמים אל הסביבה הימית.

מעניין לדעת: אירינה הנחתה בתוכניות חינוכיות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, וכן בתוכנית "אלפא", המיועדת לנוער מחונן ומצטיין בצעדיו הראשונים בעולם המחקר והמדע.

 

 

הצטרפתי לתוכנית ממשק בעיקר כי עניין אותי לחבר בין העולם של המדע וההנדסה לבין המקום שבו מתקבלות ההחלטות הציבוריות. בשבילי, זו הזדמנות לקחת ידע מחקרי ולהפוך אותו לכלי עבודה מעשי בשטח, כזה שיכול לתמוך במדיניות סביבתית נכונה, לעזור לאנשי שטח ולאנשי מקצוע, ולקדם פתרונות שמבוססים על נתונים אמיתיים. השנה הזו בממשק איפשרה לי לראות מקרוב איך מדיניות מתגבשת באמת, איך מייצרים שותפויות, ובעיקר מה צריך לעשות כדי להניע שינוי בתוך מערכת ציבורית מורכבת.

השפעתה של אירינה על הסביבה בישראל:

עבודתה של אירינה תרמה לקידום חקלאות מדייקת, דלת פליטות ומבוססת ידע ובאופן רחב יותר לקידום מדיניות האקלים היישומית במגזר החקלאי בישראל. באמצעות מיפוי מקורות פליטה, ניתוח פרקטיקות קיימות בארץ ובעולם, כדאיות כלכלית, וגיבוש המלצות להפחתת פליטות גזי חממה, היא סייעה לחזק את היכולת של משרד החקלאות וביטחון המזון להתמודד עם אתגרי האקלים באופן מקצועי, מבוסס נתונים ומותאם לשטח.