לטם הוא בעל תואר דוקטורט בגיאומורפולוגיה, מבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, שם למד גם לתואר ראשון ולתואר שני. בתום לימודיו לתואר שלישי השלים השתלמות פוסט־דוקטורט במחלקה לתכנון, סביבה וקיימות באוניברסיטת בר־אילן.
בתואר השני התמחה בכלי חישה מרחוק ובמיפוי מתקדם לצורך חקר השפעת הטמפרטורה של מי הים התיכון על אירועי גשם קיצוניים לאורך מישור החוף של ישראל, וסיים את לימודיו בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו עסקה באפיון קרקעות ובתיארוכן לצורך הבנת התהליכים שעיצבו את הנוף במפגשי נחלים ודיונות בצפון־מערב הנגב. בהשתלמות הפוסט־דוקטורט יישם את הכלים שרכש לחקר הסביבה החופית בישראל, תוך שילוב היבטים של השפעות אנושיות בעבר ובהווה על עיצוב הנוף.
במסגרת עבודתו כעמית ממשק במשרד החקלאות ובטחון המזון לטם לקח חלק בכמה תהליכים מרכזיים:
תשתיות חוצות נחלים: לטם מוביל כתיבה של מסמך הנחיות להנחת תשתיות בתוואי נחלים. את המסמך, שנועד ליצור סטנדרט אחיד ברמה הארצית, עתידות לפרסם כלל רשויות הניקוז. ההנחיות כוללות היבטים תכנוניים, ביצועיים ותחזוקתיים ומעניקות לרשויות מרחב לפיקוח ובקרה. דגש מיוחד מושם על תיעדוף שיטות חצייה שאינן פוגעות בסביבה הנחלית, כמו קידוח אופקי.
פרוטוקול לניטור מתקני ויסות נגר: לטם מוביל ניסוח של פרוטוקול לניטור מתקנים לוויסות נגר עילי בתתי־אגנים קטנים. הפרוטוקול נועד להבטיח קבלת נתוני אמת באשר לאפקטיביות המתקנים, שמבוססים היום בעיקר על מודלים הידרולוגיים. בעבודה לגיבוש הפרוטוקול שיתף פעולה עם התחנה לחקר הסחף, לצורך הגדרת מטרות הניטור ותכנון פיילוט ניסיוני. הצלחת הפיילוט עתידה לאפשר הכללת הפרוטוקול במסגרת התמיכות התקציביות של החטיבה.
תיעדוף תקציבי בתוכנית הלאומית לניהול סיכוני שיטפונות: לטם שותף בכתיבת שלב הסיום של התוכנית, שבמסגרתו פותחה מערכת שיקולים איכותנית וכמותית לצורך קביעת סדרי עדיפויות בתקצוב. כלי זה נדרש נוכח הפער בין היקף התקציב הזמין לכלל צורכי ההגנה מפני שיטפונות ברחבי הארץ.
קידום תוכנית אסטרטגית לשיקום נחלי ישראל – צוות משימה בין־משרדי: לטם היה שותף בצוות משימה של ארבעה עמיתי ממשק, בהם ד"ר עידית שפר (רשות המים והמשרד להגנת הסביבה), ד"ר יעל וגנר (קק"ל) וד"ר מיקי בר־זיו (מינהל התכנון), לצורך קידום יישום מדדי בריאות לנחלים במסגרת כלי "הרמזור", דרך מקרה מבחן באגן נחל תנינים – כהכנה לגיבוש תוכנית לאומית.