בעבודת הדוקטורט חקר מיקי את ההתאמות שעושות ציפורים דוגרות קרקע (סיקסקים) כדי להתמודד עם שינויים סביבתיים מושפעי־אדם. בדוקטורט פירסם שלושה מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום. מחקרו אף זכה לחשיפה תקשורתית רחבה בישראל, לרבות סיקור בעיתון הארץ ובידיעות אחרונות. בשנה האחרונה של לימודי הדוקטורט עבד בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל־אביב ורשות הטבע והגנים על פרויקט יעילות מיגון קווי מתח להפחתת התנגשויות בבעלי כנף ופיתח כלי סטטיסטי לניטור תנועה של ציפורים החוצות קווי מתח שונים. בהשתלמות פוסט־דוקטורט במכללת תל־חי היה אחראי על הקמת מערכת מחקר ופיתוח של כלי ניסויי לחישה אלקטרומגנטית בבעלי חיים החיים מתחת לפני הקרקע.
כעמית ממשק במינהל התכנון הוביל מיקי את הפרויקטים הבאים:
כתיבת מסמך מדיניות להטמעת מעברים אקולוגיים בתכנון של תשתיות דרכים חדשות: תשתיות תחבורה יוצרות קיטוע משמעותי בשטחים הפתוחים, ופוגעות בקישוריות האקולוגית החיונית למעבר בעלי חיים. על מנת לצמצם את הפגיעה נדרש תכנון נכון ומוקדם של מעברים אקולוגיים – תשתיות ייעודיות המאפשרות מעבר בטוח לבעלי חיים מעל דרכים או מתחת להן.
יועץ אקולוגי בצוות התכנון של המסדרונות האקולוגיים בישראל: מיקי היה שותף לצוות התכנון של תמ"א/1/26 למסדרונות אקולוגיים ארציים. התוכנית נועדה לקבוע מדיניות ארצית אחידה בנושא המסדרונות האקולוגיים. מיקי ריכז ואיגם שכבות מידע אקולוגיות ממגוון גופים וארגונים, כדי לעזור בגיבוש תוואי למסדרונות.
ייעוץ חיצוני למסמך מדיניות של ביטחון מזון במשרד החקלאות: מיקי שימש כיועץ חיצוני ועזר בכתיבת הערות מטעם מינהל התכנון למסמך מדיניות של ביטחון מזון במשרד החקלאות.
צוות בין־משרדי להטמעת שיטת הרמזור בנחל תנינים ככלי יישומי לשיקום: מיקי היה חלק מצוות משימה לשיקום נחלים, לצד ד"ר לטם רובינס (משרד החקלאות), ד"ר יעל וגנר (קק"ל) וד"ר עידית שפר (רשות המים והמשרד להגנת הסביבה). הצוות בחן את היישום של שיטת הרמזור בנחל תנינים.
חבר בצוות ארגון משלחת לפריז: מיקי היה חלק מצוות שארגן משלחת לפריז לעמיתי תוכנית ממשק, לצד ד"ר לטם רובינס (משרד החקלאות), ד"ר יעל וגנר (קק"ל) וד"ר נחום גבינט (משרד הכלכלה).