לעידית דוקטורט בהנדסת סביבה מהטכניון, וכן תואר ראשון ותואר שני בתחום מהטכניון. מחקריה בדוקטורט עסקו במנגנוני המעבר המולקולריים של מומסים דרך ממברנות אוסמוזה הפוכה וננו־פילטרציה, המשמשות להתפלה, ופורסמו בכתבי עת מובילים בתחום. במחקר לתואר השני התמקדה עידית בזיהוי מזהמים בקרקע בשיטה גיאו־חשמלית חדשנית.
כעמיתת ממשק ברשות המים ובמשרד להגנת הסביבה יזמה עידית ולקחה חלק פעיל בפרויקטים מרכזיים לקידום התוכנית האסטרטגית לשיקום נחלי ישראל:
- ריכוז ועדת מומחים לקביעת מדדים לאיכות מים נדרשת לשמירה על המערכת האקולוגית בנחלים, תחת המשרד להגנת הסביבה. עידית ריכזה ועדה מקצועית שפעלה במסגרת ועדת היגוי בין־משרדית (המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות) כדי להסדיר לראשונה את איכות המים הנדרשת בנחלים, מעבר לתקני פליטה ולצווי הזרמה. במסגרת זו ניהלה את גיבוש המדדים האקולוגיים, הובילה את הדיונים וריכזה את החומרים המקצועיים.
- הובלת פרויקט צמצום עודפי קולחים לנחלים באזור עמק יזרעאל בטווח הקצר־הבינוני, תחת רשות המים. רשות המים מובילה את תוכנית האב למשק המים, הקולחים והביוב, שמתייחסת לטווח הארוך עד 2050. במסגרת תוכנית האב ישודרגו מוכני טיהור שפכים, ימורכזו וישונעו קולחים מאזורים שונים בארץ כדי לספק מים לחקלאות. הפתרונות קודמו בשיתוף פעולה עם רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
- כתיבת מסמך המלצות מדיניות למזהמים מסוג PFAS בקולחים ובבוצה של מכוני טיהור שפכים. מזהמי PFAS שייכים למזהמים מקבוצת Forever Chemicals, אשר בעשורים האחרונים התגלו כמסוכנים לבריאות האדם ולמערכות אקולוגיות. בישראל ייכנסו לתוקף בשנת 2026 תקן חדש למי שתייה ותקנות בהיתרי רעלים ל-PFAS. עידית מיפתה את מפת ההשקיה בקולחים וכתבה מסמך המלצות מדיניות שיובילו להרחקת PFAS מהסביבה, ממערכות המים והנחלים.
- השתתפות בצוות משימה בין־משרדי לבחינת היישום של שיטת הרמזור בנחלי ישראל ושימוש בנחל תנינים כמקרה מבחן, כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית לשיקום נחלים. עידית היתה חלק מצוות משימה שעסק בשיקום נחלים, לצד ד"ר לטם רובינס (משרד החקלאות), ד"ר יעל וגנר (קק"ל) וד"ר מיקי בר־זיו (מינהל התכנון). עידית היתה אחראית על ריכוז ואיגום המידע בכל הנוגע לאיכות המים ומשטר הזרימה בנחל.