ערנ סיים תואר ראשון בהצטיינות בבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, במסלול דו-חוגי של פסיכולוגיה וביולוגיה. לאחריו השתלב ערנ במסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן למדע. לערנ דוקטורט בחקר המוח ממכון ויצמן למדע. במחקרו הרב-תחומי שילב ערנ מגוון רחב של שיטות מחקר וכלים אנליטיים כדי לענות על שאלות מתחום הנוירוביולוגיה על אודות תהליכים פלסטיים ברשת העצבית הנובעים מחשיפה לגירויים חיצוניים, תוך התמקדות בתפקיד הגנום ברזולוציה עיתית-מרחבית גבוהה. בכך, מחקרו של ערנ פותח צוהר להבנת תהליכים העומדים במרכזן של שאלות בסיסיות בנוירוביולוגיה בפרט, ובביולוגיה של התא בכלל.

במהלך שנת הממשק ערנ פועל להענקת ביטוי יישומי לגישת "בריאות דיגיטלית אחת", המיועדת לשילוב מידע ממקורות מגוונים ולקידום שיתופי פעולה בין-משרדיים. גישת "בריאות דיגיטלית אחת" מתייחסת ליישום הגישה ברמת הנתונים, מתוך הבנה שפוטנציאל התרומה המשמעותי ביותר לבריאות הציבור בעידן המידע הוא באינטגרציה ובניתוח נתוני עָתֵק בזמן אמת. כך, ערנ תורם להגשמת ייעודו של מערך מודיעין בריאות כגוף שתפקידו ניתוח ויצירת ידע ותובנות אינטגרטיביות בתחום המודיעין האפידמי לצורך התראה מוקדמת והערכת סיכונים.

ערנ ממפה גורמים חיצוניים למשרד הבריאות מחוץ לממשלה ומתוכה, שעשויים להחזיק בבסיסי נתונים שיש להם פוטנציאל לתרומה לבריאות הציבור באמצעות אינטגרציה והצלבה עם נתוני משרד הבריאות. הוא יוזם מפגשי היכרות עם הגורמים האלה, מבצע מיפוי של סוג המידע הרלוונטי, ומזהה חסמים וצרכים הדדיים לשיתופי פעולה. מתוך המפגשים האלה ערנ ממצה תרחישי שימוש פוטנציאליים לפרויקטים קונקרטיים, ומציג אותם בפני מקבלי החלטות רלוונטיים במשרד הבריאות ומחוצה לו.

ערנ פועל בשני מישורים עיקריים:

• תחלואה זואונוטית:

תחלואה זואונוטית מתייחסת לסט המחלות שיש להן פוטנציאל העברה בין בעלי חיים ובני אדם. תחלואה זואונוטית יוצרת סכנה משמעותית לבריאות הציבור בשל הפוטנציאל שלה לגרום למגפות ולהתפשט במהירות בין אוכלוסיות אנושיות ובעלי חיים. מעל ל-60% מהמחלות הזיהומיות הידועות לאנושות הן זואונוטיות. ערנ יוזם שיתופי פעולה מול גופים מגוונים מחוץ למשרד הבריאות, ובהם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, חוקרים מהאקדמיה וגופי מדע אזרחי. תרחישי השימוש שערנ מגבש סביבם שיתופי פעולה נוגעים למחלות כמו לישמניה, ברוצלה וקדחת מערב הנילוס. לעשייה זו פוטנציאל תרומה משמעותי לדיוק הערכת הסיכונים, לשיפור יכולת ההתראה ולייעול פעולות המניעה בשלבים מוקדמים יחסית וזאת הודות לשילוב מדדי בריאות עם נתוני סביבתיים, כדוגמת נתוני נדידת ציפורים ותפוצת יתושים או זבוב החול המשמשים וקטורים להפצת מחלות.

• השפעות אקלים על מדדי בריאות:

ערנ משמש פרויקטור בצוות האקלים שהוקם לאחרונה במערך. הצוות מתניע מחקר מעמיק על אודות קשרי אקלים–בריאות, ופועל לבניית אתר שישמש לוח תצוגה אקלימי לשיקוף מגמות בזמן אמת של מדדי בריאות שונים כפונקציה של תנאי האקלים הישראלי.

ערנ פועל כחלק מצוות משימה בין-משרדי שעניינו השפעות עומסי חום בתעסוקה, יחד עם ד"ר נתליה גוטובסקי, עמיתת ממשק במִנהל תעשיות במשרד הכלכלה, ועם ד"ר עדי מימון, עמיתת ממשק במִנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.

חברי הצוות קיימו שולחן עגול תקדימי שמטרתו גיבוש מנגנון עבודה בין משרדי הממשלה השונים ובין הממשלה לגורמים חוץ-ממשלתיים. דגש  מיוחד מושם על סלילת הדרך לגיבוש ערכי סף בריאותיים שמותאמים לאקלים המקומי ולמשק הישראלי לשם גזירת משמעויות מנהלתיות ברמת נוהלי עבודה ובטיחות. השולחן העגול הוא צעד חשוב בהיערכות ישראל לשינוי האקלים ובהנחת היסודות לגיבוש מסמך עבודה שהצוות עובד עליו בימים אלה, ושישמש הצהרת כוונות משותפת המקובלת על משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד העבודה להגדרת היעדים, תוכנית העבודה הבין-משרדית וגבולות הגזרה בכל הנוגע לתחומי הסמכות והאחריות.

נוסף על כך, ערנ השתתף בדיוני סטטוס תחלואה שבועיים, המיועדים לדיווח על איומי תחלואה וסיכוני בריאות ולדיון בהם, וריכז את תחום שפעת העופות והכלבת מול גורמי המקצוע השונים מחוץ למערך ובתוכו כדי לגבש תמונת מצב עדכנית ומהימנה לאיומים האלה.